מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- מיואשת וזקוקה לעזרהmom7727/06/2010
שנינו בשנות השלושים לחיינו, נשואים 7 שנים, ילדה בת שנה. אנו שונים מאוד באופי, ומאז ומתמיד היו עליות וירידות, ריבים והתפייסויות. מאז הולדת הילדה המצב החמיר, כמעט שפירקנו את החבילה, לבסוף הלכנו לייעוץ נישואין אך רק 7 פגישות (יקר מאוד). המצב השתפר מעט, אך עדיין פה ושם תמיד מריבות בינינו (אני: חוסר אכפתיות ורגש מצידו, הוא: ביקורתיות בלתי פוסקת שלי כלפיו). אתמול בלילה, בשיחה נוקבת לאחר סופ"ש בו שוב העניינים לא ממש "פרחו", בעלי אמר שהוא כבר מיואש ולא מאמין שאי פעם נצליח באמת לחיות בשלווה האחד עם השני. הוא מרגיש שהוא כבר "זקן מדי לזה" ולא באמת ישתנה מהותית. הוא נוטה לכיוון "גירושין יפים", ואילו אני מיואשת כיוון שאני יודעת שאני לא עצמאית ולא אוכל לגדל את הילדה לבד, הוריי מבוגרים ולא יוכלו לעזור הרבה, אבל מעל הכל- אני לא מרגישה שהעניינים בינינו אכן כה גרועים עד לגירושין, ובסה"כ יש לנו הרבה תקופות טובות ויש אהבה. אני יודעת שאני חייבת לרסן את עצמי ולהיות פחות ביקורתית כלפיו, אך ציפיותיי התמידיות להבעות רוך, חום ואהבה ולתקשור מילולי יותר, הן יותר מכפי שיש בבן זוגי, למרות שהוא אוהב. מה עושים? איך בכל זאת מנסים לשקם את מע' היחסים? בעלי לא רוצה ללכת לייעוץ נוסף, הוא מרגיש שהוא מיצה. אפילו ספר הדרכה לזוגות שישבתי וסיכמתי למענו אין לו סבלנות לקרוא. הוא אומר שלא טוב לו אתי ושאנו כזוג לא טובים האחד לשני. כיצד אוכל לגרום לו לא להרים ידיים?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לשנות את היחס כלפיו
עדי בדיחי27/06/2010שלום,
נשמע שעברתם כברת דרך, ואמנם את מודעת גם לחלקים שלך. חשוב לחדד שבעוד את חושבת שהמצב הפיך הוא כבר מיואש, מרגיש זקן מדי ולא רואה את האור. ולכן, למרות הטיפול הוזגי שעברתם, ולמרות שלא מוכן לקרוא את סיכומי הספר.. חשוב שאם לך חשובה מערכת היחסים ואת רואה בו מוקד להשקעה, עשי צעד חכם והראי לו שהשנית. ללא בקשת תמורה- זה חשוב.
אני מעריכה שרק אם תוכלי להחזיק מעמד ולא להיות ביקורתית, לעבוד חזק על עצמך, ובמקביל להיות "האשה" ב-ה' הידיעה, ז"א, לחזר, לפנק, לתת מילים טובות ולא לשפוט- רק אז אולי ישתכנע שאכן את מתכוונת ברצינות להשתנות. כי נשמע שהוא קצת הרים ידיים ומחכה "לגאולה".
אז על מנת להחזיר ל ואת האמון ואת היכולת להרגיש שאפשר לשנות, עשי את הצעד הזה והכי חשוב - התמידי בו. נסי לעבוד חזק על העיניין של השיפוטיות והביקורתיות, נסי בעצמך לברר איך את יכולה לעשות את זה גם בהמשך, ואם צריך להתייעץ מקצועית זה גם פיתרון (לעבוד על התקשורת שלך). זה לדעתי הפיתרון הכי טוב, אם את רוצה בהמשך הקשר איתו ובהחזרת האמון בזוגיות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה! דורית, אודה גם לתגובתך..
mom7728/06/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלקחת אחריות על השינוי אצלך
דורית כהן30/06/2010מומ יקרה,
ראשית, אני מצטרפת לדברים החכמים שכתבה לך עדי. שנית, אני מעריכה את הכנות שלך, היטבת לתאר את הטענות שלך כלפיו ואת שלו כלפייך .
שימי לך מטרה: את רוצה את הצלחת הזוגיות הזאת - אז עלייך להכניס בה - במו ידייך ובאחריותך - משהו אחר. את כבר יודעת היטב מה מפריע לו.
הפסיקי להתלונן מולו ומול עצמך על הדברים שמפריעים לך, כי זה לא עוזר אלא רק מעכיר את האווירה ביניכם. אף אחד לא אוהב לחיות עם תלונות וביקורת סביבו, ועוד לחשוב שכך ייראו כל חייו בעתיד...
חשבי, האם את רוצה להיות תלונתית וביקורתית? האם את רוצה להישאר במצב הרוח המקטר הזה? חפשי אצלו את הדברים שמוצאים חן בעינייך, אמרי לו אותם בקול רם. החליפי את הסגנון השלילי בסגנון חיובי. הרי יש בו דברים שאת אוהבת אחרת לא היית נאבקת לשמר את הזוגיות הזאת, לא כן?
לגבי הצרכים שלך בקבלת מחוות של אהבה מצידו, בואי נהיה ריאליות: רוב הגברים ובכלל רוב האנשים לא מצליחים להישאר רומנטיים ומרעיפי אהבה לאורך זמן. זו פנטזיה בלתי אפשרית. ספקי לעצמך את הליטופים, ולא תהיי תלוייה בליטופים שלו. אני מניחה שהוא מראה אהבה בדרכים אחרות. אצל הרבה גברים להראות אהבה זה לעזור בבית, לשחק עם הילדים, לקנות משהו, לתקן משהו. הרבה גברים מאוד לא נוח להם ולא טבעי להם עם הבעת מילים אוהבות. עלייך יהיה לקבל זאת אצלו.
נדרש כאן שינוי רציני מצידך, התבגרות ממש... וכמו שעדי כתבה לך - יתכן שלא יזיק לך לקבל ייעוץ אישי לצורך התהליך הזה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
מה הסיכוי שלכם לשמור על המשקל לאורך זמן?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

