שלום

לימור היקרה, את צודקת שזה דבר שמדאיג, ושעלול להחמיר אם לא מטפלים בבעייה.
אני מניחה שההתפרצויות שלו לא "נולדו היום", אלא היו פה ושם כאשר הוא לא קיבל את מבוקשו. יתכן שזה גם היה מודל שהוא ראה בבית. שאחד מ שני הוריו משתמש בשיטה הזאת כאשר הוא מתוסכל והדברים לא נעישם על פי דרכו.
התופעה הזאת מעידה על סף תיסכול נמוך, ועלייך לשוחח איתו על כך ולהציע לו שילך לפסיכולוג - רצוי בשיטה קוגניטיבית/ התנהגותית - על מנת שיעזור לו לפתח צורות התמודדות מקובלות יותר עם התסכול שלו. כמה שיותר מוקדם הוא יסכים לטפל בכך, כך זה יהיה יותר קל לטיפול.
אם תבליגי ותתעלמי, בגלל הלחץ מסביב להתחתן כבר, את עושה טעות רצינית, כי לאחר השימחה של החתונה את היא זו שתצטרכי לחיות עם ההתקפים הללו, ואז יהיו לך שתי אפשרויות - או להיזהר איתו ולא להיכנס איתו לעימותים, וכל הזמן לשפוג ולהבליג ולוותר על רצונותייך, או להתרגל לחיים שבהם יש מידי פעם התפרצויות זעם מאש לא נעימות, ולחשוף אף את ילדיכם - כן ירבו - לתופעה הזאת.
יש כמה דרכים להקטין את התקפי הזעם, לא רק ע"י טיפול פסיכולוגי שלו, אלא ע"י שיפור התקשורת הזוגית - דרך ייעוץ זוגי. גם זה מאוד יכול להועיל. יעיוץ זוגי יכול להביא לכם תועלת בתחומי זוגיות נוספים - אם כבר - אז כבר...