רוחות מהעבר

הי שירי,

קודם כל, אם זה נותן משהו, אתם לא נדירים עם הסוגיה הזאת. בכללי לא אתפלא לשמוע אם הרבה זוגות או נשים חוות את זה, ואף מנסות להתסיר את עברן. מעניין שאצל גברים אתה נחשב כלי וגבר גבר אם היו לך הרבה חוויות מיניות, בעוד אצל אשה ההמלצה היא תמיד לחלק במספר הפרטנרים...

ולענייננו..
אם הוא חופר ומאוד רוצה לדעת, את יכולה להזמין אותו לשיחה בנושא ומראש להגיד שאת הולכת לספר כל מה שהוא רוצה לשמוע, בתנאי- שהוא יכול להכיל את מה שישמע. בשיחה הזאת את למעשה פותחת בפניו את הכל, את כנה ואמיתית, ואת יכולה גם לחדד את העובדה שבנישואין (קלאסיים, כאלה עם מחויבות ואמון) את למעשה מנתבת אליו ורק אליו את הדחפים, היצרים, התשוקות ומשאלות הלב שלך בנוגע לנושא האינטימי. הוא יכול אפילו (זה לא יקרה מיד) להודות על כך שיש לו אשה אשה, לא קרה, לא פרידג'. אם יבין שהעבר שלך רק תרם לך ולמעשה בזכותו הבנת מי את ומה את אוהבת, אולי גם יבין שזה מה שעיצב אותך להיות מי שאת היום. כי לעבר יש משמעות רבה. אבל מי אמר שזה רע? לולא חוויות בעברנו לא בטוח שהיום היינו מי שאנחנו...

אני יכולה להבין את הצעד שעשית בלקום וללכת אם לא מתאים לו, ולא סתם הוא עוצר בעדך. כנראה שיש בכל זאת סיבות להישאר איתך.

עובדה נוספת שחשובה כאן- העבר שלו. נראה שהוא מרגיש מאויים מעצם כמות הפרנטרים בעברך לעומת כמות הפרטנרים בעברו. גבר בהחלט יכול לחוש מאויים מ"תחרות" כזאת.. ולכן הוא גם יכול לקחת את זה ולפרש את זהל מקום "מופקר", קל לגנות מאשר להודות או לרצות ללמוד דרכך יותר, מה"מנוסה מבין שנינו". ולא חלילה בנימה שיפוטית אני כותבת, אלא מתוך הרצון שתביני מאיפה הוא אומר את הדברים האלו. הרי אם חשב שאת מופקרת, אכן היה איתך? עוצר בעדך מללכת?

זה קצת חומר למחשבה, חומר גלם, אני בטוחה שתעבדי אותו ותבואי אליו מוכנה יותר, הכי חשוב לחדד את העבר כמעצב אישיות, כמימוש פוטנציאל, כמשהו חיובי. ואם ירצה ללמוד ממך- מה טוב. אבל כרגע הוא עסוק במגננה ואולי בקנאה, איך את חווית כ"כ הרבה בעוד הוא נשאר עם מספר נמוך של פרטנריות.