התלבטות

הי לימור,

ראשית, אף אחד מאיתנו לא דוקטורית, אבל ממש תודה על התואר שלא שילמתי עליו.. :)

ולענייננו,

אני מבינה את הבושה ואת הדילמה שלך, דווקא כי אני מכירה מקרוב את העולם השמרני יותר.
קודם כל טוב ששיתפת את אחותך, טוב שיש אוזן קשבת ותמיכה.

לא הזכרת האם את רוצה את הילד? האם את מוכנה להיות אמא? והאם את מרגישה שאתם מוכנים להיות הורים כרגע? אני חושבת שזה חשוב גם להסתכל על הזווית הזאת.

שאלה נוספת, האם את בטוחה ששבועיים יתפיחו לך את הבטן באופן כזה שלא ישתמע לשני פנים וכולם יבינו שזה הריון? את יודעת ששבועות ההריון לא תמיד מדויקים ובסופו של דבר אף אחד לא זוכר אם ילדת בשבוע 39, 40 או 41.. אז אם קשה מדי לחשוב על אופציה לספר להם, אולי שווה לשקול את האופציה של להשאיר את זה ביניכם כרגע, עד שיראו ויאחלו מזל טוב?

האופציה השניה היא, פשוט לספר. את זה אני מבינה שמאוד קשה לך לעשות, אבל זכרי שאלו הם חייך, ו"טעויות" כאלה סופן להיות ילדים מקסימים ונכדים להורייך. אולי המתנה הזאת קצת תפחית מהם את הכעס אחרי כמה ימים וישמחו בשמחתך?

כך או כך, אם את רוצה את הילד, אל תעשי הפלה רק בגלל בושה. במצב כזה עדיף לדחות את הבשורה על ההיריון עד אחרי החתונה ואז לספר.

אז רק בשמחות ובשעה טובה.