בעיה שמעיבה על קשר נפלא

שלום גיא,

אני מתנצלת שהתעכבנו. משום מה היה לי ברור שעניתי על זה, אפילו זוכרת מה! עוד פעם נפלאות הטכנלוגיה?

כתבת שלפעמים יש לחברתך "דלוזיות ומחשבות לא רציונליות משולבות באמונות תפלות". אני מניחה שאתה מבין כי אכן ההתנהגות הזאת מוזרה, ויותר מכך לא תמיד מציאותית. אבל-

כתבת על טיב הקשר ביניכם, על אורכו ועל חשיבה על המשך יחד. מה שתארת אכן נכנס לקטגוריית "בריאות הנפש". החשיבה המאגית הכוללת אמונות תפלות לא רציונליות בעיקר.

אני מניחה שגם החסר בחייה בנוגע ללימודים ועבודה אולי קשור אף הוא לאמונות דומות לגבי מקום הלימודים, החברים שיהיו שם, למעשה מה שאני אומרת זה שהפרנויות השונות והמאגיות במחשבות שלה לא יעלמו מנושאים אחרים. גם ההתעסקות בבעיות גופניות יכולה ללמד אותנו משהו על החרדה הגבוהה שלה שכפי שתארת גוזלת ממנה אנרגיות יקרות וייתכן וגורמת לה קצת "לפספס את החיים".

לגבי האבחנה, אני נמנעת, כיוון שזאת עבודתו המקודשת של הפסיכיאטר.

מה שאני חושבת שנכון יהיה לבדוק מולה זה הרצון שלה להסתייע בגורם מקצועי. המוכנות שלה או המודעות שלה להבין שיש משהו בהתנהגות הזאת שהוא לא בסדר. שהוא מוזר. לא מציאותי. לא חשוב איך נקרא לו. כי אם יש תובנה כזאת ממנה, בוא נגיד שזאת התחלה לא רעה. כי משם אפשר לקבל טיפול סוציאלי, פסיכולוגי ובהמשך פסיכיאטרי (ככה זה נראה לפחות, ויש טיפול טוב לזה היום עם מינימום תופעות לוואי).

לגבי החברים והבושה מלספר את האמת, הייתי מבקשת את אישורה להסביר להם מה היא חושבת, או לבקש ממנה להסביר להם בע"פ או בכתב מהי האמונה המאגית שלה לגביהם. ולמה? אולי זה יהווה אינדיקטור לכמה דברים:
האם את שלמה ומאמינה בכל כוחך שאכן הם בעלי אנרגיות שליליות? אם כן, הם בוודאי צריכים לדעת על מנת להיטהר.
אם תנסה רגע ללכת בראש שלה, ולהאמין שכך היא באמת חושבת (ז"א בחוויה שלה זה אכן קורה) ייתכן והיא תוכל להרגיש שאתה שותף אמיתי שלה ולספק לך יותר אינפורמציה. אולי בהמשך גם ללכת איתך לכיוון של טיפול נכון, ואם היא תקבל טיפול- עליתם על הגל.

אלו יכולות להיות אינדיקציות טובות לשאלה שלנו- האם היא בעלת תובנה מסוימת לשיפוט הבעייתי? האם היא יכולה להודות שיש משהו לא בסדר?

ואגב, אני לא באמת ממליצה ללכת ולספר לחברים, אלא כבדיקה "עד כמה רחוק היא הולכת עם זה" ומשם לברר את הבעיה לעומק.

שוב אני מדגישה: אם אתה אוהב אותה וקשור אליה וכן רואה את החלקים הטובים שלה (ונשמע כך) תהיה שותף מלא לחוויה שלה, האמן לה שכך היא חושבת וכך היא מרגישה וספר לה את זה. לא ברמה של שקר "כן זאת המציאות", אלא "אני מאמין לך שכך את מרגישה, זה בטח לא פשוט להיות ולהישאר בבית ולא להנות מהמסביב..". כי אני מרגישה שזה פתח לעוד מידע ועוד אינפורמציה שבעתיד האולי לא כ"כ רחוק תוכל לסייע לכיוון של טיפול. כך או כך, היא צריכה טיפול הן מגורם פסיכולוגי והן פסיכיאטרי, לדעתי.