מה לעשות?

גיא היקר,המצב אותו אתה מתאר הינו בלתי נסבל. אילו ניתן היה לראות זאת כשלב ביניים, כמו החודשים הראשונים לאחר לידה, שהינם חודשי הסתגלות של כל המשפחה לשינוי העצום  כאשר נולד הילד הראשון - ניחא. אבל אם היא לא מוכנה לשום טיפול או ייעוץ או שיחות או שינוי - ומצפה שאתה תשלים עם המצב - אז בעצם אינך יכול לראות שום אור בקצה המנהרה.

להישאר עם הילדה על מנת שהיא לא תגדל ללא אבא - זה להפוך את שניכם לאומללים כל השנים. ואז הבחירה תהיה - שהילדה תיזכה לחיות עם הורים שמתעבים זה את זו ורבים המון, או שתחיה ללא אבא בבית, ותכיר אתכל אחד מכם לחוד. אני לא חושבת שחיים של ילד מול מריבות וזוגיות ללא אהבה וכבוד - הם תורמים לילד, להיפך. ובכל מקרה תחשוב על השנים הרבות שכל אחד מכם יצטרך לשלם את המחיר ויהיה אומלל.

אז אולי , אם תבהיר לה שאתה לא מוכן להמשיך כך ותודיע לה שאתה מתכוון לכך, אולי אז היא תבין שהמצב בעיניך חמור עד כדי כך ואז תסכים ללכת איתך לייעוץ זוגי. בשיטת ההלם.
ואם גם זה לא יעזור, אז באמת אין לך מה לחפש איתה.