מרגישה פספוס

היי לך,
אני לא כותבת מתוך בוקורת כלפייך, חשוב שתדעי את זה. אני ובן זוגי בידיוק באותו מצב. אני בת 24 בן זוגי בן 26, עד היום עשה המון שגיאות כספיות ורק עכשיו, ואני חייבת לציין, ללא התנשאות, שזה בזכותי. גרמתי לו להבין מה חשוב בחיים, עכשיו הוא אוטוטו סוגר את המינוס. אותי אישית זה מאוד מטריד שבן אדם שאין לו נכסים (דירה/רכב וכדומה) מצליח להיות במינוס, ואני, כמו חבר שלך, חושבת שזה הזמן שלנו לעשות את הכסף כי עם הזמן החובות שלנו יגדלו (הכוונה היא לנישואין, בהמשך ילדים). אני, לעומת חבר שלך, עודדתי את בן זוגי ללמוד והוא באמת מתחיל. גם אני פינטזתי על לצאת מבית הוריי, אבל הבנתי שזה לא אפשרי. כרגע אנחנו גרים אצל ההורים שלי, מנסים לחסוך כמה שאפשר. את צריכה לנסות להבין מאיפה חבר שלך מגיע אבל גם עליו לנסות ולהבין שאת נמצאת בכיוון הנכון! כן הבנת שעשית טעויות ועובדה שהצלחת להתגבר על החובות! וכל הכבוד לך על זה.
את צריכה לשבת עם החבר שלך ולהסביר לו את המצב, אפילו תוכלו ללכת ליועץ פיננסי, תראי מה כן אפשר לעשות, איפה כן אפשר לחסוך על מנת שכן תוכלי להגשים את עצמך, כי בסופו של דבר, לימודים=כסף בעתיד! חבר שלך צריך להבין את זה. הוא גם צריך להבין שהכל יכול לקרות, חלילה לא יצליח לו בקריירה הצבאית, ולא יצליח למצוא את עצמו באזרחות ותחיו רק מהמשכורת שלך.... צריך לקחת הכל בחשבון, ואני מדברת מניסיוני האישי.
אם יש ביניכם אהבה, אפשר להתגבר.

היי
דיברתי איתו על המצב....אבל הוא כל כך לחוץ
לדעתי אפשר להתפתח יחד ולחסוך יחד גם אחרי חתונה ואם המצב היה הפוך והוא היה בלי חסכונות,אני הייתי תומכת בו ולא הייתי לוקחת את זה כשיקול להתחתן.
היום התחלתי לחסוך אבל זה אף פעם לא מספיק...הוא מצדו שאני אחסוך גם בקניית בגדים,יציאות...
ואני באמת משתדלת,אבל את יודעת כאישה שאלו דברים שאת צריכה לקנות לעצמך מדי פעם.
אני פוחדת וקשה לי כי אני צריכה לשתף אותו בכל נושא כספי,כל הוצאה הוא בודק...לדעתי הוא לא סומך עלי.זה תקין?

היי מיכל,
תראי, בגלל שאני מכירה את המצב מהצד של בן הזוג שלך, אנסה להסביר לך.
הוא, כמוני, בן אדם רציונאלי, חושב קדימה, שואף להצלחה ולחיות חיים טובים. זה טבעי ולגיטימי שהוא לחוץ לאור העובדההזו וגם לאור העובדה שרק לאחרונה גילה שהיו לך בעיות כספיות... אבל לכל דבר יש מינון... אני כתבתי בפורום לא אחת שקשה לי עם הנושא של בן זוגי ואני לא מבינה איך הוא הגיע למצב שהוא הגיע ואני לא יודעת מה לעשות כי אני מרגישה שהכל על הכתפיים שלי, עודדו אותי ואמרו שאנחנו זוג צעיר והחיים עוד לפנינו ואנחנו צריכים לדעת לנהל את חיינו הכלכליים. אז מאז שאני יודעת שבן זוגי במצב כספי שכזה, אנחנו חוסכים יותר, וכן, פחות יוצאים, פחות קונים ומנסיוני - גם שאת קונה לך פה שתייה ושם ארטיק - זה מצטבר לכמויות כסף שאת לא מבינה בכלל! אנחנו זה מספר חודשים כותבים כל הוצאה שהיא ובסוף חודש מחשבים את כל ההוצאות לעומת ההכנסות שלנו ורואים כמה הצלחנו לחסוך, חייבים לנסות לעשות את הדברים על מנת שבאמת תצליחו לחסוך ולחיות יחד, והכי חשוב - זה היחד!

מיכל היקרה, זה שהוא לא סומך עלייך עכשו נובע קודם כל מן העובדה שלא שיתפת אותו בשלב הראשון במינוס שהצטבר אצלך. את מרגישה - ובצדק - שמאוד השתנית ושהתחלת לקחת אחריות על המצב ולחסוך, וזה מעולה. אלא שבגלל ההתחלה ה"צולעת" בהקשר הזה - ייקח לו ממש זמן עד שהוא ירגיש שהוא יכול ממש לסמוך עליך.
אני חושבת שאת צודקת שאת צריכה להשקיע בבניית הקריירה שלך, ולחסוך עבור הלימודים שלך. העניין הוא שאם את רוצה להישאר איתו - עלייך להראות לו שאת ממש רצינית בנושא הזה, שהוא יוכל לראות בך פרטנרית רצינית בתחום הכלכלי. זה ידרוש ממך אולי הקרבה של כל מיני דברים חומריים, פינוקים, כי עכשו "נטל ההוכחה" הוא עלייך, והוא מסתכל על פעולותייך - בתחום הקניות - בחשדנות ובחששות.

דרך אחרת תהיה להתחיל לדאוג לעצמך בצורה עצמאית: ללא תלות בו ובהחלטות שלו: לעבור לגור אצל ההורים שלך על מנת לחסוך יותר כסף ולא לוותר על הלימודים שלך בשום אופן, כי מאוחר יותר, אם תתחתנו, ויהיו ילדים -- זה יהיה עוד יותר קשה לצאת ללימודים, ואת עלולה לסחוב את חוסר ההגשמה העצמית הזאת לאורך כל חייך.