אבטלה וייאוש

הי א',

כנראה שההתנהגות הזאת של הביטול מצד בעלך מביאה אותך לרגשות מאוד קשים, ובצדק. את לא מקבלת ממנו תמיכה, העצמה וחיזוק. אני לא חושבת שאת צריכה להרפות מחלומותייך- אני חושבת שאת צריכה לעשות מעשה ולהראות שאת אינך זקוקה לאישורים חיצוניים, גם לא שלו, על מנת לצאת ללמוד ולעבוד ובעצם לעשות כל מה שיגשים אותך בתוך הזוגיות. לראות אותו מהצד ומתפתח יכול להוות לך גאווה ועונג, אם את תהיי שלמה במקום שלך ותרגישי חזקה על צעדים שאת עושה לקראת מימוש עצמי, הגשמה עצמית ועוד. בשיר של אריק ברמן על הגשמה עצמית הוא שר ככה: "איזו אשה אחת פעם אמרה לי שבכלל זה לא כדאי לי, אבל מה היא מבינה, אני עוד שניה נוגע.. "תשמור את החלומות לעצמך וללילות שתוכל להתעורר- אחרת תשתגע". אנשים אחרים יכולים להוריד אותנו מהחלומות שלנו, מהשאיפות שלנו, גם אנשים מאוד קרובים שאולי לא תמיד מאמינים ביכולות שלנו.

אני לא חושבת שאת צריכה להיתלות שם. אני באמת מאמינה שאם יש משהו שאת רוצה, עבור עצמך, והגיע הזמן לצאת מדמות הסמרטוט- קדימה. עם תמיכתו ובלעדיה. ייתכן ואם יצפה בך מהצד עושה את השינוי הזה- עמדת הכוח שלו תרד בהדרגה ויבין, סופסוף, שיש פה אשה חזקה אל מול הדמות שתארת בהודעתך.

באשר לאהבתו.. הייתי בוחנת את זה בתקופה בה את כבר בתהליך של לימודים או עבודה או מה שיעשה לך טוב. תצפי בהתנהגות, אם יש מילת עידוד, פירגון, שתיקה, התנגדות. זה עדיין לא מעיד על חוסר אהבה.. לאחר שתעשי את המהלך ותרגישי כבר יותר בטוחה בזכות עצמך- קחי אותו לשיחה ודברי איתו על מה זה עושה לך, המימוש הזה, וכמה חסרה לך התמיכה שלו. כרגע לא הייתי נכנסת לעוד עימות מולו.. לא לפני צעד אמיתי להגשמה שלך.

אני מעוררת אותך לזה ומחזקת אותך- במקום לבכות- כנסי לאינטרנט ובדקי עלויות של מה שאת מעוניינת ללמוד. במקום להיות מולו האדם שמחפש תמיכה ורחמים- תתלבשי יפה, תתאפרי ותצאי לסיבוב קניות (שמלה נוספת אף פעם לא הזיקה לאף אחד.. כנ"ל סומק, כנ"ל מניקור, כנ"ל פן בשיער ועוד ועוד....), הרגישי טוב עם עצמך. שאת שווה את עצמך ואת היחס המעודד שלך כלפי עצמך- ואז תוכיחי- רק לעצמך- כמה את כן יכולה. את לא באמת מתכוונת להמשיך לנסות לקבל יחס ותמיכה ובינתיים להתפורר.. את פשוט תעשי את המעשה הזה, ומשם תראי לאן הזוגיות הזאת מתקדמת.

אז, אחרי החגים? קבענו?