שלום

הי שרה,

לעתים קרובות דווקא הצד החילוני עושה הרבה פשרות בזוגיות כזאת, כיוון שהצד הדתי, כביכול, יותר מוגבל ובעל עקרונות מוסריים ודתיים קשים יותר.

כאן את מתארת מצב שבו את הצד המתפשר יותר. חסר הפרט בני כמה אתם וכמה זמן נשואים והאם יש ילדים.

בכל אופן, בזוגיות הזאת יש קושי כפול- גם כל קשיי הזוגיות הקלאסיים והשכיחים וגם קושי של פער בשאיפות, באורח חיים ובגבולות. לכן- המיקוד של תשומת הלב ביחסים כאלה צריך שיהיה קודם כל בפער הדתי וכל היתר יבוא אחר כך.

אם את באמת מוכנה לנסות ולעבוד קשה בשביל הקשר (במילים אחרות- האם יש אהבה שמספיקה לגשר על הפער, לדעתך ולדעתו)- אתם מוכרחים לקחת סיוע של איש מקצוע שיהווה גשר ביניכם. כי כרגע, אתם בשלב כזה , מעט מסוכן- שניה לפני הרמת ידיים ויאוש.

התחתנתם, מתוך כוונה כנראה להישאר יחד ולהקים משפחה. אם הרצון הזה עדיין קיים בשניכם, עשי מאמץ וגייסי את בן זוגך מתוך מקום אוהב ומזמין- לטיפול זוגי שיתמקד על התחום הדתי. אם אינו מעוניין- גשי את לבד.. יתכן ויצטרף אלייך. בכל אופן לא להרים ידיים עד שלא ניסית הכל. מניסיון, פערים כאלה יכולים להצטמצם ולהביא למצב של כבוד הדדי בזוגיות. אבל יש לזה תנאי- והתנאי הוא אהבה שמספיקה לשאת את הפער הזה.