עזרו לי אובדת עצות

שלום יפית,

אני שמחה שאת נעזרת כאן. זה חשוב.
קודם כל אני מציינת שאת נשמעת לי מאוד אינטליגנטית ובחורה שיודעת לשמור על עצמה ולזהות מצבים חריגים. וזה מצב חריג אכן.

אני רוצה רגע להתעכב על ההתנהגויות של בן זוגך: נזהה כאן עוצמה מאוד גדולה-בשתי סקאלות:
1. אהבה עד תלות (שזה מצב לא בריא, הכולל מה שתיארת- אובססיביות, כפייתיות, אל תעזבי אותי לבד.. לא יכול בלעדייך)
2. אהבה עד תוקפנות (כשאת מבקשת רגע להשתחרר מהתלות, ולצאת לעשן או להרגע- הכלי היחיד שעומד לרשותו היא התוקפנות. אז היא יכולה לבוא בצעקות, וגם בהרמת ידיים ובאלימות.) נציין שזה שהוא לא מרים עלייך יד לא בהכרח אומר שלא מסוגל. כרגע הוא מעתיק את התוקפנות שלו לדומם- חול, שולחן, כלים. שימי לב שהכל מול קהל- זה גם חשוב.

העוצמה הנוספת שקיימת כאן היא היותך מלכה בעיניו והאדרה קצת חסרת פרופורציות , אל מול המקום שמתקיף אותך- אבל הרגע הייתי מלכה, לא? וזאת הנקודה שהעלת כאן שמאוד מבלבלת אותך.

אז כדי לעשות לך קצת סדר- אני מחדדת- כשאין אותך בנמצא, כשאת כועסת, עוזבת, עלולה לנטוש- התלות מקבלת פנים אחרות: במקום להיות התלות העוטפת.. המחבקת, זאת שמאדירה אותך- התלות עכשיו כועסת ותוקפנית- כי אולי זה מה שיחזיר אותך, אולי זה יזעזע מספיק ותחזרי ממקום פוחד- העיקר שתחזרי- הוא אינו שולט בצורה בה מתנהג, לא כרגע לפחות ולא מולך. זה ההסבר לגבי 2 הצורות שהוא לובש בכל אחד מהמצבים.

אין לי ספק שהוא אוהב אותך יפית.. אבל לצערי לא מדובר באהבה אדפטיבית ובריאה. מדובר באהבה של גבר לא בריא, שרוצה אותך שם, האדם להיתלות בו, לסגוד לו (ולא סתם את משתמשת במטאפורה מלכה, כי יש פה גם עבד- מרצונו בלבד). אמרת נכון- הוא טיפוס לא רגיל. ולא ניכנס למקומות כמו באיזה בית גדל ובאיזה מודל, כי המטרה היא לא לטפל בו אלא להיות בת זוג שלו- וחשוב להפריד. כן הייתי נכנסת לזה אם היה מדובר במשהו שניתן לשנות, שהוא הפיך ונורמטיבי. ואצלו אולי ניתן לשנות- אבל לא ברמה כזאת שהקשר יהפוך תוך זמן נתון לקשר בריא והדדי ושוויוני. בעיה כזאת מצריכה טיפול, ואולי גם תרופתי- לא יודעת. אבל טיפול אישי, קליני בהכרח.

העיניים של האחרים שיקפו לך משהו נכון לצערי. אבל זה בהחלט מה שיוכל להביא אותך לזוגיות בריאה יותר בעתיד. אדם שאוהב באופן בריא הוא בהכרח אדם שיודע לשחרר, שכשאת כועסת או נוטשת- הוא יודע להבין, לכבד ולהכיל. לקום וללכת זאת אופציה, לכעוס זאת אופציה, לצעוק גם. להפוך שולחנות? זאת לא הכלה אמיתית. להיות רגיש ולהכיל במצבים קשים *רק* לך, זה טוב מאוד. זה יפה. אבל כל החוכמה בהכלה זוגית היא להכיל את הקוש הזוגי- שנוצר זה עתה כאן בינינו. ואם אין ויסות לעוצמות של הרגש, ואם אין בקרה פנימית, הרי שיש בעיה רצינית.

אני יודעת שקשה בטח לקרוא את כל זה, אבל את יודעת להבחין טוב, יש לך חברים טובים, ובעיקר אינטליגנציה וחוכמה לדעת מה לקחת לך הלאה- זוגיות בריאה יותר. בהצלחה רבה.

אני מודה לך עד מאוד על התגובה.
מה שקרה בשבוע האחרון הוא שניסיתי לפתוח דף חדש ולהאמין לו ופשוט להתעלם מכל מה שקרה.שלשום אחרי שהכל היה בסדר הוא כותב לי בפיסבוק שהוא לא יכול יותר הוא מרגיש שאני לא מאמינה לו ונפרד ממני.ויש לציין שזאת לא הפעם הראשונה שהוא עושה את זה.
אז נעניתי לתשובתו ואמרתי אוקי אז שיהיה בהצלחה.
ואז הוא כותב לי אם הוא יכול להתקשר להגיד שלום ואחרי כמה דק הוא כותב לי שזאת אני שהחלטתי לנתק אותו ולמחוק אותו מכל מקום אפשרי.

היום אני חוזרת הביתה ומקבלת ממנו 4 הודעות בפיסבוק שבשתיים הוא כותב כמה הוא אוהב ומתגעגע וקשה לו,ואז עוד שתיים שבהם הוא אומר שזה לא בסדר שאני אומרת לכל העולם שהוא אלים ואובססיבי ושהוא כמה שהוא נלחם על הקשר מלכתחילה,אולי הוא לא היה צריך.ואכן זה נכון,הוא נלחם כמו שור על הקשר,כשאני לא רציתי או שהכנסתי את העבר שלי מאחר ועברתי התעללות מינית מצד אחד אנשי המשפחה שלי,ובנוסף כמו שציינתי,היתי מבקרת אותו המון.אבל לא סיפרתי לאף אחד מהחברים שלי כמעט חוץ משניים שנפרדנו,ויש לי הרגשה שהוא עשה משהו במחשב שלי בשביל לעקוב אחריי.

הוא גרם לי להרגיש שהקשר שהיה לנו היה לא נורמלי ושהוא דיבר עם אקסיות שלו והיה להן קשר מדהים איתו,ונורמלי ולמעשה הוא תמיד ניסה לקבל אותי איך שאני,ולנסות להראות לי שהוא לא האויב שלי וכו,ושזה נכון לגמרי ובגלל זה היתי בכל כך הרבה התלבטויות,ובסהכ הוא גרם לי להרגיש עם המכתב הזה שאני לא בסדר לגמרי בקשר,אמנם הוא באמת הכיל אותי,היה רגיש איתי ברמות,כמו שאמרתי,אבל מצד שני היו את שני המקרים האלה ועוד דברים כמו כל החוסר אמון כי הרגשתי שהוא מיפיף את כל המציאות שלו....
אז זה בלבל אותי לגמרי ואני כבר לא יודעת מה לחשוב.
מה אתם היתם מציעים?

האם אני טועה לגביו?ממה שסיפרתי פה באופן הכי אוביקטיבי?

תודה על הכל

תקשיבי אני באמת לא מעוניין להעביר את המצב לכיוון אחר , אבל אני רוצה שאם כבר את מתייעצת עם אנשים תציגי את המצב בצורה הראלית ולא מההשקפה שלך , את טוענת לאובססיביות שלי ולמצב שאני אלים , גם אם בחרת לשתף את כולם , שלפי דעתי זה דברים שאמורים להשאר בנינו תציגי את המצב בצורה הראלית ולא בשום צורה אחרת , כי אם תציגי את הדברים אחרת תקבלי את התשובות שאת רוצה לקבל , אם תציגי אותי כבחור אובססיבי תקבלי תשובה של בחורה אובססיבי , אם תציגי אותי כבחור אלים , תקבלי תגובה לבחור אלים , במציאות הנכונה ,אם כבר את מבקשת עצות תבקשי מהיועץ לשמוע את 2 הצדדים , אחרת כל תשובה שתקבלי תיהיה שגויה , תחשבי על זה , עובדה כאשר אסתר(החברה של אבא שלי) שמעה גם את הצד שלי היא נתנה תשובה הוגנת , את מציגה אותי בתור גבר לא בריא שאין לי איך לומר את זה חוץ מאשר.. יפית כל הקשרים הקודמים שלי לא התנהלו ככה , מעולם לא הייתי במצבים האלו אז.. כנראה שאני לא הגבר שמוצג לך , יותר מזה החוסר אמון הזה שלך בי יצר עבורך שדים שרק הציגו אותי לאט לאט כמפלצת , אתמול הייתי ביעוץ מול פסיכולוג , הצגתי לו את המצב , הוא הסביר לי שלצערי אני רדפתי במשך שנה עבור משהו שלא קיים וכל עוד את חיפשת לראות אותי בצורה מעווטת כך גם הצגת אותי לאחרים והאמנת במציאות לא נכונה ,לפיכך גם קיבלת תשובות לא נכונות או יותר נכון מותאומות למצב שהצגת , אם הצגת אותי כבחור אלים\אובססבי קיבלת תשובה של תזהרי תתרחקי ,אם הצגת אותי כתוקפני ,קיבלת את אותה תשובה , לצערי נשאבתי בשנה האחרונה למצב שבאמת הרס לי את האמון בעצמי והוריד אותי להאמין שמשהו לא בריא בי , ואני מצטער על כך , את בחרת לחשוב שאם את לא רואה לנכון מציאות ראלית לבקש עצה מאחרים אך מעולם לא הצגת את המציאות הנכונה אלא אך ורק את המציאות מהצד שלך וקיבלת תשובות בהתאם ,לאחר שפתחתי את הדברים אתמול מול 3 אקסיות שלי שהייתי איתם בקשר ארוך יחסית הבנתי שאני לא הבחור האובססבי ,האלים התוקפני או כל סוג אחר של אדם שהצגת אותי בראש שלך או לאחרים , אני בחור נורמלי שנכנס למצב לא נורמלי ולצערי יקח לי חודש או חודשים לחזור לעצמי ולהאמין בעצמי אבל אני אצליח ובגדול , אפילו המצב הפטתי שחשבת שאני רוצה אותך בגלל שאת רופאה .. מסביר לי בדיוק כמה נסחפתי למצב של רצון מתמיד להוכיח שאני פשוט אוהב אותך מצב שסחף אותי למצב שמוגדר כאובססיבי אני פותח את העיניים ואומר לך , אני בהחלט בסדר , לצערי נכנסתי למצב לא בסדר , באמת הבנתי שלא מגיע לי היחס שקיבלתי ממך ,אחרי שהייעצתי מול איש מקצוע הוא הסביר לי שאני פשוט עשיתי טעות שלא הפסקתי להלחם מלחתחילה , הצגת אותי בתור בחור אלים שהופך שולחנות מקלל מעיף חולות , להזכיר לך מעולם לא הפכתי שולחן , פשוט קמתי והלכתי ,אחרי שאת עשית את אותו הדבר , הסכומים העצומים ואלפי השקלים שביזבזתי על טלפונים , זמן עבודה , זמן לימודים וטיסותהיו לשווה לצערי שפשוט נכנסתי למאבק החל מהיום הראשון מול החל מהיום הראשון

ואת הכנסת אותי למוצג של אדם שמעולם לא הייתי ומעולם לא ארצה להיות , ניסיתי באמת לבנות איתך סיפור אהבה והוצגתי כמפלצת , כאדם שאני לא , גם מול החברים שלך גם מול אנשים התייעצת איתם והכי עצוב לי שמול עצמך .

לא חשוב מול איזה חבר או פורום באינטרנט תתייעצי כמו שאז עשית את התשובות האמיתיות תקבלי רק כאשר תציגי את המציאות הנכונה , פגעת מספר בילתי נתפס של פעמים בחרתי להיות חזק , להלחם , לנסות כל הזמן לפתור דברים , להוציא ממך את הילדה שפוחדת שלא רוצה להרגיש חייבת , אבל נלחמתי במלחמה שמראש הפסדתי בה ,עוד לפני שנפגשנו הפסדתי

לצערי אני לא חושב שזה יהיה נכון שאני אפילו יראה אותך בפייסבוק אני לא רוצה להיות בקשר עם בנאדם שמציג אותי כמישהו שאני לא ודואג לספר לכל העולם את זה , היו לי מספיק קשרים בריאים מושלמים ויהיו לי מספיק קשרים כאילו בעתיד להוכיח לעצמי שאני באמת לא הבנאדם שאת חשבת שראית בי

כמו שאתם רואים אשמח לדעתכם,הוא מביע פה את הצד שלו,אמנם כל הדברים שהוא מכחיש אכן קרו אבל אנא תנו לי את נקודת מבטכם זה יהיה לי מאוד חשוב
תודה רבה

הי שוב יפית,

בהחלט תמונה יותרמ מפורטת ורחבה.. בהחלא הבאת את הצד שלו וקודם כל- תודה שחשפת את זה ברמה כ"כ אינטימית. גם את הדברים שבטח קשה לך לקרוא.

תראי, הבחור הזה אינטליגנט, נשמע שאוהב אותך, מלא ברגש על כל המשתמע. הוא אמר נכון- יש מה שנקרא סובייקט ויש אובייקט. מה שקרה באופן אובייקטיבי- כמו למשל, זריקת חול כפי שתארת, קללות, הרמת שולחן- בקיצור- דברים שלא כוללים התנהגות מקובלת, ואני לא מדברת על מעידה חד פעמית אלא על דפוס חוזר - אלו דברים שלא יוכלו להיות מוגדרים אחרת. ז"א- אם הם קרו- הם קרו. ואם הם קרו- זאת התנהגות אלימה, נקודה. זאת התנהגות ללא ויסות רגשי וללא בקרה פנימית.. בין אם הקשר בגדול נהדר או לא- במצבים אותם תארת, הספציפיים- של הקללות, העוצמות הגבוהות- זה לא מקובל ולא נורמטיבי. אם אכן ככה קרו, ואני מתמקדת באיך שאת מתארת את החוויה שלך מהקשר, שוב- מה שאת הבאת כאן.

אלמנט חשוב שהועלה כאן- איך את משפיעה עליו ואיך הוא עלייך. אני לא בטוחה שאתם טובים זה לזה, באמת שלא. נשמע שהוא מוציא ממך חלקים שקשה לך איתם, ואת מוציאה ממנו את החלקים הפחות טובים שלו- ולא הכוונה שאת אשמה, אלא שהאינטראקציה ביניכם והחיבור הזה- בעייתי. יש הרבה זוגות שיכולים להיות אנשים פרטיים נהדרים ומקסימים.. וכשיתחברו לבן זוג שאינו מתאים הם- האחרון יוציא מהם הרבה תסכול וישב להם על נקודות כואבות. זה נשמע לי הכיוון. כל אחד פה מאמלל את השני. הוא טוען שאת אותו, ואת טוענת שהוא אותך.

רק את יודעת עם מי יש לך קשר רומנטי- עם אדם שסה"כ הוצג כאדם אלים ובעייתי, או, יפית, עם אדם שאכן בעייתי.

והאם זה משנה? פרידה כך או כך חייבת להיות במצב של משבר אמון כזה כפי שמתואר כאן, חוסר אמון בקשר, אחד בשני, ותחושה שכל אחד לא עושה טוב לאחר. מה הביא לשם? את זה אפשר לפתוח לדיון ארוך.. מי אשם, כמה, מי בריא, מי לא. אם את שואלת אם כדאי להיפרד- מעבר לכך שעשה זאת רשמית- התשובה היא כן. עבורך. ועבורו. הקשר הזה בעייתי עבורכם כזוג ועבורכל אחד מכם בנפרד.

אין מה לנסות להוכיח את אי שפיותו כשאת יודעת בוודאות שאינו מתאים לך בהתנהגות, בהתנהלות או בתקשורת שלו מולך. את הבעיות שלו- הוא יפתור לבד. אני מציעה שתניחי לקשר הזה, אין מה לענות לו על המכתב, תשאירי את זה לנוח.. לשקוט בהמשך.. להרגיע את הגלים הגבוהים. לאחר תקופה, את כבר תהיי "נקיה" יותר מכל מה שהיה, ויהיה בסדר. את תגדלי לקשר אחר וטוב יותר-עבורך.

ואם הוא כבר הזכיר סובייקטיביות- תמיד מה שתתארי לעולם הוא ההשקפה שלך. אך פעם אין "דעה אובייקטיבית". כל אחד מדבר מעולמו הפנימי, אף פעם התמונה לא נקיה ותמיד יהיה "לכלוך". אנחנו לא טבולה רסה,, לוח חלק. גם הוא במכתבו- מציד את ההשקפה שלו בלבד. מה נכון באמת? מה היה שם באמת? רק אתם יודעים. אבל אם אתם יודעים שזה מספיק רע- אל תהיו שם.

תודה רבה על התגובה המפורטת!
תראי,לצערי רוב מה שהוא אומר שם אלו שקרים,והוא נפגש אחרי כל התקרית של מה שהיה עם הקללות והאלימות,עם אבא שלי וחברה שלו,שחברה שלו בהחלט אדם שיודע להבחין.אבא שלי מהרגע הראשון שראה אותו עוד לפני המון חודשים, הזהיר אותי לגבי מי שהוא,כל מי שפוגש אותו אומר לי את אותו הדבר אך לצערי אני בחרתי להתעלם ולהמשיך הלאה איתו.

הוא טוען דברים במכתב שלא נבראו,אני אף פעם לא הוצאתי את הסיפור שלנו לחברים ההפך,החברים שלי גם מישראל, וגם מפה ברגע שראו אותו,אמרו לי את אותו הדבר אז באיזשהו מקום זה היה לי קצת קשה.אבל המשכתי הלאה איתו.אחרי מה שקרה בפגישות האחרונות,כל הרגשות בטן שהיו לי צפו ועלו,ולכן היתי צריכה להתיעץ.הוא תמיד משום מה בוחר להתעלם ממה שהיה ואיך שהוא התנהג,שלא נדבר שלי הוא תמיד היה אומר דברים ואז היו מתגלים דברים אחרים,ולצערי הוא נתפס בעיני כל מי שהכיר אותו כאדם לא אמין,שמיפיף את המציאות,וכמה שלא רציתי להאמין בזה,זה בא לי מול העינים,גם בנוסף עם המכתב הזה ועוד דברים... החוסר יציבות שלו ותקני אותי אם אני טועה,יכול להיות שאני לא רואה את הדברים כמו שהם צריכים להיות,אבל זה מתבטא בכל דבר.

היו תקופות שכל שבוע הוא היה אומר לי שהוא נפרד בהודעות ואחכ מתחרט ומתקשר כל דקה.וגם ככה היתה הפעם האחרונה,רק שהפעם אני עשיתי את ההפך ואמרתי לו בסדר שיהיה בהצלחה.
הוא אדם מאוד מיוחד,לטוב או לרע,ולי אישית כנראה היה קשה להכיל אותו,אבל מבחינת איך שהוא הכיל אותי והיה רגיש לכל הדברים וההרגשות שהיו לי,זה היה בהחלט ראוי להערצה,למרות שאני לא מאמינה שמהרגע הראשון שנפגשנו הוא היה כל כך אובססיבי להמשיך ולהיות איתי בקשר כאילו אין מחר וזה הדליק לי המון נורות אדומות.
הטעות שלי היתה לבקר אותו כל כך הרבה שהוא פה אצלי כי ראיתי דברים שאני אישית,לא מבינה כמו שצינתי כבר קודם,ההתנהגות האינפטילית שלו.סהכ שהינו לבד בחדר היה מדהים,הינו יוצאים מתחומי החדר,הכל היה מתהפך כי ראיתי דברים שלא יכולתי להבין.

אני בגלל עברי בטיפול פסיכולוגי מזה המון שנים,ובנוסף סגרתי גם את המעגל עם משפט במחוזי שנערך לפני 4 שנים.אבל הוא,שעבר דברים כאלה בבית,ואני בוחרת להאמין למה שהוא סיפר,לא הלך אף פעם לטיפול,ואמר שהוא פשוט לא צריך כי הוא בסדר,וזה לא מצא חן בעיני.

סהכ באתי פה בשביל לשאול האם מה שאני רואה זה אכן נכון או לא.מה שבטוח שיש לו חוש ביטוי מאוד גבוה,והוא יודע לפעמים להתבטאות ולהראות לעולם את ההפך ממה שהוא.
אני כן עניתי לו למכתב, מאחר ורוב הדברים שהוא כתב היו שקריים,וכמו שצפיתי,הוא שינה פאזה ושוב נהיה נחמד ומדהים כאילו הכל בסדר,וזה כל כך מבלבל.
אני פשוט צריכה להבין האם הדברים שקורים הם נורמלים,האם ככה בני זוג אמורים להתנהל? אני חיבת רק לציין דבר אחרון,עד לפני 2 התקריות האלה,היה לי מאוד אבל מאוד טוב איתו למרות שתמיד היתי ביקורתית כי שזה הגיע אפילו לאיך לאכול מול שולחן,מאוד עיצבן אותי והרגשתי תמיד

כאילו אני אמא שלו וזאת הפעם הראשונה שהוא שומע על איך אוכלים,או איך מנקים,או איך מתנהלים בחיי היום יום שלמעשה,אני רציתי גבר!! ואכן זאת היתה הטעות שלי,ואני מצרה על כך מאוד!

לחזור אליו או כל דבר אחר,אני לא יעשה כי ההרגשה בבטן לא עוזבת אותי,אבל לדעת ולסגור מעגל שמה שראיתי והרגשתי זה לא נורמלי,אני צריכה תשובות כי לצערי בגלל עברי,שנמשך לאורך המון שנים,אני נוטה להמשך לאנשים מהסוג הזה של הלא נורמלי ולחשוב שזאת המציאות הנכונה....

תודה רבה ואשמח לתשובה

ולגבי "מה שהוצגתי" שהוא תאר ומה שהוא חווה- הקשר שלכם הוא קשר עם הרבה סטרס, המרחק הגאוגרפי והפערים ביניכם לא תורמים. העובדה שיש נטיה קצת "לכבס" בחוץ ולהפוך את הריב שלכם לפומבי- גם לא מוסיפה. כי הכל יוצא החוצה ואז יש רצון להחזיר זה לזה מעל במת האינטרנט. כל ההחצנה הזאת והעוצמות האלו- רק מנפחות את החוויה הקשה שלך ובטח גם שלו.

הקשר הזה, עם הסטרס שמביא- יכול להוות משבר רציני לאנשים שבעבר התנהגו "רגיל".. אבל הקשר מהווה עבורם טריגר- להתנהגות לא מקובלת כמו אלימות או חוסר גבולות. ואולי זה גם כיוון שצריך לחשוב עליו- ייתכן והאקסיות עם הקשר המדהים שהיה לו איתן- לא היו איתו באותו סוג של קשר (פערים, מרחק), וזה לא יצא שם (וגם את זה צריך לקחת בערבון מוגבל, אנחנו אף פעם לא יודעים מה היה ומה לא.).. וייתכן וקשר שמהווה ומביא איתו גרומי סטרס- כן יוציא את התוקפנות. כדי להוציא תוקפנות ותסכול חייבים טריגר. וכשאת, אהובתו, מתרחקת- זה משבר וזה טריגר. וזה יוצא. זה לא חייב לצאת מוך כל אחת ועל כן ההשוואה לקשרים אחרים פחות רלוונטית עבורך. תתמקדי בקשר שלך איתו, בחוויה שלך מולו, בביטחון שלך מולו. לא נשמע שטוב לך שם.

להצדיק או לנסות להבין את זה כטריגר?
אני לא יודעת אם יכולה,לאור העובדה שבעברי היה לי כבר טיפוס אלים,אני לא ממש יודעת איך לאכול את זה עכשיו,אבל אני לא יודעת אם כאלה דברים למעשה יכולים להוות טריגר למי שהוא,כי סהכ אדם בוגר,לא היה פוחד להשאר לבד,הוא פחד במסעדה שאני אלך לעשן סיגריה ל5 דק,שלמעשה ההסבר שלו היה הפחד שאני יעזוב אותו והוא יהיה לבד בחול,שהבר היה 5 דק מהבית שלי.... וכנל לגבי החוף ים....
האם יש דרך להצדיק את מה שהוא עשה?

לגבי לחשוף את הזוגיות שלנו לאחרים,אני לרגע לא עשיתי את זה,ההפך אלו החברים שבאו אלי כל פעם ואמרו לי שממה שהם התרשמו הם לא מבינים מה אני עושה איתו.לא הוצאתי לרגע את "הכביסה המלוכלכת" ואני לרגע לא שקלתי את מה שאמרו לי החברים שלי,ובנוסף גם עכשיו שנפרדנו,אף אחד חוץ מ2 יודעים על כך וגם הם לא יודעים את כל הסיפור כי סהכ אני חושבת שכאלה דברים נשארים בינינו ולכן אין לי מושג על מה הוא דיבר..... אולי באיזשהו מקום הוא פחד להחשף,אין לי מושג!

הי יפית, אני אנסה להסביר יותר טוב-

אני לא מצדיקה אף פעם התנהגויות- אני מנסה להביא אותך לתוך מקום של הסבר לוגי ומקובל על הדעת, ברמה הפסיכולוגית- רק עבור עצמך. אני מנסה להבין מהי החוויה שלך לנוכח ההתנהלות שלו שאת מתארת.

אז להצדיק- לא. להסביר, להביא אותך למקום הפסיכולוגי- כן. וזה לא כדי לפטור אותו מאשמה או מדעתי שהתנהגות כזאת מצריכה טיפול. אני עדיין חושבת כך. יש פה מצב בעייתי.

המורכבות שגם את חווית אלימות מביאה נופך אחר לכל הסיפור הזה, וזה משהו רגשי סוער שאת עוברת כרגע עם עצמך, בנוסף לחוויה הזוגית. ייתכן וזה משהו שמאוד מכביד עלייך גם, ובצדק. זה לא פשוט להיזכר, לשחזר, להתקרב לאדם אלים או לחוות אדם ככזה, בעיקר בן זוג. אני כן הייתי מזמינה אותך לברר מה בדיוק קורה אצלך כרגע ואיך אפשר להתמודד עם הקומפלקס הזה שאת כרגע עוברת. כי יש לדון בזה, כשתרגישי שאת יכולה. ז"א להפריד בין החוויה בעבר למה שקורה כרגע.

לגבי הסיפור בים- התנהגות לא מקובלת כפי שציינתי.

לגבי חשיפה- יש פה חשיפה של הקשר לאחרים, בין אם זה האחרים שפנו אליךך או הפוך, לא לזה כיוונתי. אלא לכך שהסיפור הזה מושמע בעיני אחרים, והם חווים דעתם, וזה גם עלול להביא לתחושה של בלבול עבור שניכם ובעיקר עבורך.

זה לא קשר נכון עבורך, זאת דעתי. את כל מה שאת חווה כדאי יהיה בהמשך להשמיע מול גורם מסייע, מקצועי, כי יש פה חוויה לא פשוטה מהעבר, והקשר הזה מעט מתנגש בה.

אני מודה לך מאוד על הזמן,אני יודעת שזה לא קל להביע דעה בסיפור הזה,במיוחד אני מאמינה שיש שני צדדים לסיפור הזה ולא רק אחד.

השאלה הגדולה שלי היא,האם קשר אמור להתנהל ככה שהרגשתי בחוסר אמון הזה מההתחלה שאם אני לוקחת את הקשרים בעבר שלי,מעולם לא חויתי חוסר אמון ולא היו בעיות מהסוג הזה?

לחשוף את הזוגיות,אני בהחלט לא בעד והחברים שלי באו במטרה לעזור כנראה שהם ראו את המצב מנקודת מבטם,זה לא השפיע עלי כי אני נוטלת לקחת את המסקנות ואת החשיבה לעצמי כי סהכ זאת אני שנמצאת בקשר הזה ולא אף אחד אחר.

האם כל מה שכתבת בתגובה הראשונה שלך עדיין תקף? האם זה הטיפוס שמבחינת ההסמכה המקצועית שלך את רואה כדבר נורמלי?

אני פשוט רוצה לדעת מה נכון ומה לא נכון לעשות.אם יותר נכון,איפה היתי בסדר ואיפה אני לא היתי בסדר,והאם הדברים שראיתי נכנסים בגדר הנורמלי או לא? וזה רק בשביל סגירת המעגל האישית שלי,מאחר ובכל זאת,הדבר האחרון שהיתי רוצה זה לעסוק בדברים תפלים,חודשיים לפני קבלת תואר ברפואה,שאכן מצריך את כל האנרגיות שאני יכולה לתת,אני בטוחה שאת מבינה אותי!

שלום שוב.

אני מרגישה שאת מאוד רוצה תשובות לעצמך, את באמת מנסה לפתור את הדברים באופן הכי הכי טוב ושלם עבור עצמך. כל החיים אנחנו בתהליך של התקדמות, עשיה, מודעות, חשבון נפש, מו"מ עם עצמנו. עד לקבלת התואר הנחשק (וכל הכבוד לך!) אני לא בטוחה שתקבלי את כל התשובות שאת רוצה לקבל כרגע, עם כל מה שאת חווה, הבלבול, חוסר האמון, חוסר האונים..

יהיה לא מקצועי מצידי להכריע ולגזור את הדין באופן אבסולוטי לגבי בן זוגך. מהדברים שתארת בהודעתך הראשונה, כפי שהזכרתי בתגובותיי אלייך: קללות, זריקת חול, הרמת שולחן- אלו מדברים על בעיה של גבולות, של ויסות רגשות ,של ויסות עוצמות. מדובר בתסכול, שמביא לתוקפנות. "נורמטיבי"- רק אנחנו הגדרנו את זה לפי אמות המידה שלנו. זאת התנהגות לא מקובלת, ואני לא חוזרת בי- מה שתארת מעיד על אדם שחייב לעזור לעצמו. לא בשבילנו כחברה-בשביל עצמו. שידע לקחת דברים נכון, שידע להתמודד נכון, להכיל נכון. עבור עצמו.

אם את מודעת לעצמך מספיק, וידעת מראש להפריד בין מה שחווית בעבר לבין החוויות הנוכחיות- זה דבר אחד. אבל, אני יכולה להגיד לך מנסיוני בשטח, שכשאדם חווה כזאת טראומה, לא תמיד בכלל ניתן, אובייקטיבית, להפריד בין חוויות. בד"כ עושים זאת נכון בטיפול דינאמי ארוך טווח, שם מבררים איפה מה שאנחנו חווים במציאות הוא דומה או מזכיר את הרגשות כאשר חווינו אותן אז. אני מאמינה לך שהקשר בעייתי בין אם היית נפגעת התעללות ובין אם לא. הקשר לא טוב לך יקירה. הקשר הזה בפירוש לוקח ממך יותר ממה שהוא מעניק לך, ואת גם יודעת את זה.

חוסר האמון שחווית איתו ושלא חווית עם אחרים משמעותיים גם יכול לחזק את ההשערה שיש בעיה ספציפית בקשר הזה מולו.

אז מאוד קשה להכניס מישהו לגדר הנורמה או לא, בעיקר מתוך הודעות פורום מתומצתות (וגם כאן זה היה מתומצת לעומת כל התמונה כולה). אבל אני חוזרת- ההתנהגויות שקרו, התוקפנות, האלימות, הקללות- בעייתיות ומצריכות טיפול פרטני עבורו. כי הוא במצוקה.. הקשר הזה פשוט "גירה" את ההתנהגות והיא יצאה. אם זה דפוס, הרי שזה משהו אישיותי.

אם את צריכה עוד הכוונה, או כל דבר שנכנס לתחום האישי שלך, תוכלי לשלוח לי מייל. מופיע בפסקה למעלה.

בהצלחה רבה, וכל הכבוד על סיום הלימודים, בהחלט יכולה להבין את הלחץ שלך.

לאור הנסיון שלי עם פסיכולוגים אני יכולה להוריד בפניך את הכובע ולהודות לך מקרב לב על כל העזרה שנתת לי ובכלל באתר הזה,תודה על המוכנות ומה שמתלווה לכך. את עושה מצווה.

שנדע רק טוב, מאחלת לך המון כל טוב

תודה רבה. זה מחמם את הלב.

אני מאמינה שתמשיכי במסע שאת עושה, הן בהתקדמותך המקצועית והן האישית. אני בשבילך גם במייל לכל התייעצות.

הצלחה רבה וכל טוב.

היי,
לי נשמע שמאוד לא קל לך עם הפרידה הזאת ושאת לא לגמריי שלמה איתה.
את עדיין לא בטוחה האם גם לך יש חלק בכך שהקשר לא מצליח, או שהוא זה שיותר גורם לך.
הייתי מייעצת לכם ללכת לייעוץ זוגי - כדי לעשות את ההשלמות הללו, אבל אתם גרים רחוק אחד מהשני ,
מה שכן.. אני חושבת שזה יעשה לך טוב וקצת סדר, אם תלכי לייעוץ אישי, רק לעצמך- ושם תשאלי את כל מה שבוער בך ותוכלי להגיע להבנות הללו, שאת עדיין מרגישה שלא הגעת אליהן.
כמו שאמרת, את רוצה סגירת מעגל, אבל לא מרגישה שאת מקבלת אותך. כלומר, את לא שלמה עם ההחלטה(כך לי לפחות זה נשמע).
יועץ טוב יוכל לעזור לך להבין יותר על עצמך ועל הקשר.
בהצלחה..

אני באיזשהו מקום שלמה עם זה,ממש ירדה לי אבן מהלב,אני סומכת על האינטואיציות שהיו לי ועובדה שברגע שסימנו אני יותר שלווה. אני כן שואלת מה היה חלקי בהתקפי זעם שלו,והאם זאת אני, וכמובן תמיד חשוב ללמוד מטעויות להמשך שיהיה יותר בריא.

תודה רבה לכולכם אתם נהדרים פה!