צריכה עצה דחוף!

אורטל היקרה, מה שאת חווה הוא טבעי וקורה כמעט אצל כל זוג.
ככל שאנחנו אוהבים מישהו יותר - כך אנחנו רוצים שאהבתו תהיה בלעדית רק לנו. אני חושבת שזה צורך מאוד עמוק שטבוע בנו וקשור למנגנון ההישרדות האבולוציוני, שרואה בבן הזוג אמצעי הישרדות מובהק התומך בקיומנו הבטוח בעולם.
ככל שמישהו נעשה יותר חשוב לנו - כך אנו יותר מפחדים לאבד אותו. ואז אנחנו חרדים לשלומו אם הוא למשל נוסע רחוק, מדמיינים תאונות...הפחד לאבד אותו מכניס אותנו ל"סרטים" והדמיון עובד שעות נוספות.
וכך זה גם עם קנאה.
המחשבה שמישהי אחרת תמצא חן בעיניו והוא ירצה לעזוב אותי - זה מקור הבעייה. לא כל כך שמישהי אחרת תמצא חן בעיניו אלא יותר שהוא ירצה לעזוב אותי...וזה הפחד הגדול, והקנאה יושבת על הפחד הגדול הזה.
בדקי עם עצמך האם קרה לך שחווית בחיים כבר נטישה של מישהו? חבר קודם שעזב אותך? מישהו מאוד קרוב אליך שפתאום התרחק? מישהו שנפטר? לפעמים האובדן שקיים בהיסטוריית החוויות הרגשיות שלנו מעצים ומגביר את החשש לאבד מישהו קרוב ואז כל מקרה שניתן לפרש אותו כ"גורם נטישה" - מקבל משמעות הרבה יותר כבדה וכפי שהוא באמת.
נסי על כן לחפש בהיסטוריה שלך האם חווית אבדן מסוג זה או אחר.
הבעייה הגדולה היא שתופעות הקנאה ממש מקלקלות את היחסים! מכניסות רעל...הוא מרגיש מותקף על לא עוול בכפו, מרגיש שאת כובלת את ההתנהגות החופשית שלו וזה מקומם. הוא עלול בהמשך להסתיר מפנייך כל מיני דברים שכרוכים במפגש עם בנות המין השני. למשל, אם ייפגש עם חברים - הוא עלול להגיד לך שהיו שם רק גברים, ולהסתיר את העובדה שהיו גם נשים בבילוי, רק כדי שלא תעשי לו סצינות. חסימת החופש והסתרות הן כבר סימן לחוסר אינטימיות רגשית...
מאד חשוב שתתמודדי עם רגשות הקנאה ולא תתני להן לקלקל את יחסיכם.
אשמח אם תשתפי אותנו.

האמת היא שבאמת עברתי כל מיני דברים בזוגיות אחרות.
תמיד, גם שלא היה לי טוב נשארתי עם הבן זוג עד שהוא נפרד ממני...וזה תמיד גרם לי לעקיצה למה אני לא עשיתי את זה קודם? מה גרם לו לעזוב אותי? וזה כמובן גם ערער לי את הביטחון העצמי(שהוא לא גבוה במיוחד)
אני חושבת שאני גם באמת פוחדת להיות לבד כמו שציינת אבל עכשיו אני יודעת שהבן זוג שאני איתו הוא לא עוד אחד והוא כן מאוד חשוב לי ואני לא רוצה להרוס את הזוגיות.
מה עלי לעשות מפה והלאה?

אורטל היקרה, עליך לקחת את עצמך בידיים! כל פעם שעולה לך המחשבה של קינאה - קודם כל השאירי אותה אצלך בפנים. עלייך לעשות עבודה מודעת על עצמך. פשוט להרחיק את המחשבה הזאת. אחת הדרכים לעשות זאת היא דווקא להתיידד איתה...כלומר לזהות את הקנאה, ולהגיד לעצמך: מה שקורה אצלי הוא שהמנגנון הפנימי שמנסה לשמור עלי מפני הנטישה הבאה התעורר לפעולה, אבל כמו שהוא התעורר לפעולה אני יכולה גם להרגיע אותו מבפנים ו"להגיד" לו שאין בו צורך הפעם. הכי חשוב זה לזהות כאשר זה מתחיל לקרות לך ומייד לעבד זאת למחשבה מסוג אחר, חיובית, כמו מה שכתבתי לך קודם על המנגנון, או מחשבה חיובית אחרת כמו - זה רק מראה לי כמה אני אוהבת אותו וחוששת לאבד אותו.
אני מציעה לך פשוט לא להוציא יותר את המחשבות הללו על ידו, כי זה יגרום לכל מה שכתבתי לך בתשובה הקודמת שיקרה.