חוששת

שלום לך,

אני מרגישה שאת יודעת את התשובה. נסי לשנן לעצמך את המשוואה הבאה:
ככל שאלחיץ יותר=כך החופה מתרחקת. ככל שאבקש יותר יחס=כך היחס מתרחק ממני, כך גם הקשר מתרחק ממני.

את חייבת, הפעם, להתגבר על החשק הזה ליצור שוב ושוב קשר על מנת לא להיפגע ולהרגיש ביחד. אני יודעת על מה את מדברת, והצורך הזה נובע רק מדבר אחד- חוסר ביטחון ופחד שיעזבו אותי. שימי לב שהקשרים הקודמים שלך נגמרו בזה, וכתבת שזה מהסיבה שבאמת "נדבקת" וכל הזמן היית סביב תשומת הלב הזאת. מה שקורה הוא שתשומת הלב הזאת הופכת מחיובית ובריאה, לשלילית ובעייתית מאוד.

הצד השני מאותת לך- תני לי זמן. תני לי ספייס. כנראה שלדבר איתו על חתונה 5 חודשים אחרי תחילת הקשר, זה מוקדם לו (ובצדק). את חייבת להרפות. וקצת כללים מעשיים-

הייתי מציעה לך לנקוט בפעולות הבאות, ולבדוק מה קורה מבחינת תשומת הלב שלו (תחשבי על זה כעל מחקר או מבחן- כמה באמת את מסוגלת לעשות חוויה מתקנת לדפוס הזה):
1. לא ליצור קשר כל יום. בפירוש- להתקשר יום כן יום לא.
2. בכללי, למצוא דברים אחרים להתעסק בהם- ספר, סרט, חברות, בית קפה, לראות VOD באינטרנט של סדרה שאת אוהבת (את לא תאמיני כמה הזמן טס ככה). המכנה הוא- לפנק את עצמך.
3. לשדר לו שיש לך עוד חיים מלבד הקשר- לא לשדר תלותיות. תלותיות מרתיעה בעיקר אנשים שצריכים חופש.
4. לתת לו ליזום פגישות במהלך התקופה הקרובה.

בשורה התחתונה- לא להיתלות, לא ליזום יותר מדי, כן לשדר אהבה, אבל לא מחנק. ולזכור כל הזמן שעל הדפוס הבעייתי הזה שנקרא לו לצורך העיניין "חיבוק דב", את לא חוזרת באהבה הנוכחית שלך. כי אם את רוצה בהצלחת הקשר, את חייבת לעשות חוויה מתקנת. במקביל- לבדוק עם עצמך מה עושה לך טוב, איך את בונה את עצמך ואת "הזוגיות" שלך עם עצמך- ומשדרת לו ביטחון גם מרחוק.

אני חושבת שאת מאוד מודעת לעצמך וזה פלוס ענק- השתמשי בזה, השתמשי בלקחים שהפקת מקשרים קודמים. את תראי שזה באמת כמו טנגו- צעד אחד אחורה שלך, צעד אחד קדימה שלו.

תודה רבה על התשובה המפורטת.:)
היום למשל לא התקשרתי אליו בצהריים הוא התקשר הזמין אותי להיפגש ואח"כ הסיע אותי הבייתה.
עכשיו התקשר שוב וזאל אם אני רוצה לטייל,רצה שאני יבוא אליו אמרתי שאני לא יכולה,הצעתי לו שיבוא אליי כי בניגוד לפעמים קודמות אני תמיד נסעתי אליו.
אז אני ינסה לקחת צעד אחד אחורה ונראה איך זה יתקדם ואכן זה ממש כמו טנגו :)
תודה והמשך ערב נפלא

הי לך שוב,

נשמע טוב. קחי צעד אחורה ותראי שהכל מסתדר. כשתתני לו חופש- הוא לא באמת יזזקק לו. אבל רק העובדה שאיפשרת את החופש, ששידרת את החופש- תקרב אותו. פסיכולוגית זה עובד, ולא יעזור. :) זה תהליך מאוד מלמד עבורך, לא פעם בן הזוג משקף לנו איפה קשה לנו- וזה טיבה של ההשלמה הזוגית. איפה ש"נוגע" לך בפצעים- שם זה הריפוי. זה בדיוק הצעד אחורה צעד קדימה. כשאת מרפה- זה מתרפא.

מאחלת לך שהכל יסתדר לטובה ושנה מוצלחת במיוחד.

זה בהמשך לסיפור שלי שאני יזכיר בקצרה אני יוצאת עם חבר שלי חצי שנה.אנחנו בני 29.
אמר לי לפני כשבוע ואפילו לפני שאני לוחצת עליו ויושבת לו בוריד,זה היה מעליב אך הוא התנצל על הצורה שהוא דיבר.החלטתי לתת לו ספייס ולא להציק לו יותר מדי.לפני שבוע בידיוק ניפגשנו אמר שרוצה להיפרד.מאוד נפגעתי בכיתי ואמרתי לו אל תגע בי תעזוב אותי,בתגובה אמר לי לא אני אוהב אותך אני רוצה לחבק אותך.אני רוצה להישאר בקשר.
כננפרדנו אמר לי שאנחנו לא באותו ראש שאנחנו שונים מאוד וזה לא נכון יש לנו לפעמים השקפות עולם שונות אבל יש גם הרבה דברים משותפים.בקיצור אותו ערב שניפרדנו אז דיברנו על הכל ובסוף הערב באתי אליו הביתה הוא הזמין אותי,למרות שנראה שעשיתי טעות.ובראש השנה היינו בצפון היה מאוד כיף.
אני מרגישה שרק אחרי שאמר לי אני רוצה להיפרד אני באמת הקשבתי לו,לפני זה תמיד אמר לי את רצה מהר מדיי,תני לי ספייס,אל תמהרי.
אני מאוד מנסה להישתפר לתת לו ספייס לא לבוא אליו כל הזמן אלה לתת לו להזמין אותי ולפעמים אפילו לסרב.להתעסק יותר בעצמי ולא רק בו.הוא אמר לי שהוא מרגיש שהוא אחראי לאושר שלי וזאת אחריות יותר מדי גדולה בשבילו.הוא אמר לי שהוא רוצה שאני יהיה אחראית על האושר שלי.הוא אמר לי גם אהב צריכה להיות תוספת לקשר ולא נטל או מעמסה.אני באמת הזנחתי קצת את עצמי והוא הפך לכל עולמי אני יודעת שזה לא בריא,חשוב לומר שלא עשיתי את זה בכוונה.כשאני מעוניינת במישהו אז אני כל הזמן רוצה להיות איתו בלי סוף,מתפשרת ועושה מה שנוח לו.
אני מאוד מאוד רוצה להיות איתו ולא רוצה לאבד אותו.אז ראיתי אותו ביום שבת פעם אחרונה.דיברנו רק בטלפון ושאלתי אותו התגעגעת אליי?אז הוא אמר שמאוד והזמין אותי לסוף שבוע אליו ואנחנו חוגגים גם חצי שנה.
לא היה לי קשר יותר ארוך מ8 חודשים אף פעם.בדיעבד כל קשר שנגמר טוב שנגמר זה לא היה מתאים לי,הבני זוג.הנוכחי לעומת זאת אני מרגישה שמאוד מתאים.
אני בת 29 והזמן שלי יקר אני לא מאוד לחוצה אבל אני רוצה שזה יהיה רציני בינינו,כמה זמן לדעתך אני צריכה לתת לקשר שלנו עד שלפחות יציאה לי לעבור לגור יחד?
אני חושבת שבמקסימום זה עוד חצי שנה,מעבר לזמן זה פשוט להגיד או שמתקדמים איכשהו או שמסיימים.מה דעתך?
אני מאוד רוצה אותו לחיים שלי
תודה מראש וסליחה שזה ארוך.
אני מתחילה באוקטובר ללמוד ואני גם עובדת ככה שאני יהיה עסוקה יותר