בעיות קשות בחיי נישואין

שלום, קצת קשה לי להכיל את כל מה שעובר עלי ברגעים אלו והחלטתי קצת לנסות למצוא משיהו שיוכל להקשיב לי ולחוות את דעתו על המצב בו אני שרויה. אני בת 30 נשואה, לבעלי ולי 3 ילדים קטנים. בגיל 15 היה לי חבר במשך 6 שנים לא רצופות כשהבנתי סוף סוף שאין לי עתיד איתו נפרדנו, הייתי מחוזרת מאד, עצמאית, מרוויחה יפה לגילי, שכרתי דירה לעצמי וניסיתי לגלות מי אני, לאחר שנה פגשתי את בעלי שהיה כל הזמן בסביבה (אנחנו מכירים מגיל 10) ונוצר ביננו קשר של ידידות, גיליתי לו את רזי נפשי והתייעצתי עימו על דברים אינטימיים שלימים היו בעורכי. התאהבנו עברתי תהליך של חזרה בתשובה מאהבה והבנתי שהדרך של אבותיי היא הדרך הנכונה בשבילי, היה קשה כיוון שבעלי מאד רגיש וכל מה ששיתפתי אותו נכנס לו חזק חזק בתודעה שלא הרפתה ממנו גם לאחר הנישואין, תמיד דאג להזכיר לי את מעללי נעורי ואת העובדה שהייתי עם גבר אחר לפני החתונה
היו לנו שנים קשות בחיי הנישואין עליות ומורדות אהבה, שנאה, התחזקות וכדומה. יש לציין שהוא קינא לי בטירוף בתחילת הנישואין וזה פג בהדרגה עם טיפולים מתאימים, אולם בכל פעם שנוצרת בנינו מריבה הוא מאשים אותי ואת העבר שלי, את ההורים שלי שנתנו לי כביכול להגיע למצב כזה שהיה לי חבר (שלא תבינו לא נכון גם לו היו בחורות לפני החתונה...), במהלך שנות הנישואין די התכנסתי בעצמי בתחילה חשבתי שאני אשמה אבל אחר כך גיליתי שזה טבע העולם ואין מה לעשות כדי לשנות את העבר, יש לציין שיש ביננו פערים חברתיים אני עובדת במשרד ממשלתי בכיר והוא לא מצא את עצמו בעבודות בחיים (בממצוע מחליף כל שנתיים וחצי עבודה) וגן זה תורם למתיחות ביננו כל מריבה הוא דואג לומר לי שאני יכולה לדחוף את המשכורת שלי..., הוא מתפרץ עלי ועל הילדים בלי סוף, הולך לעשן עם חברים באמתלה שהוא הלך להתפלל... בהמשך אפילו הרים עלי יד ופעם אחרונה שעשה זאת הודעתי לו מפורשות שזו הפעם האחרונה שאני אקבל אותו, והודעתי לו שכבר נפגשתי עם עורכת דין לגבי גירושין והחלטתי לתת לו הזדמנות נוספת בתנאי שנלך לייעוץ זוגי, בהתחלה הוא הסכים ולאחר שקבעתי עם מטפל זוגי הוא התחרט ולא מעוניין לשתף פעולה. עכשיו שוב אנו לא מדברים (עוד לפני ראש השנה) הוא טוען שאני לא מבינה אותו (הוא פוטר מעבודתו בגלל קיצוצים בחברה ומאד מתוסכל מהמצב) ומצפה שאשב ואלטף אותו בזמן שהוא כל הבוקר ישן ובערב יוצא עם חברים, אז זהו נמאס לי כתבתי לו במכתב מה אני חושבת ושאין לי מה לעשות איתו אם הוא דואג להטיח בפני ולהשפיל אותי בלי סוף גם ליד אנשים, אני מרגישה שאני מגדלת לבד את הילדים ונמצאת במקום שאני לא יודעת מה לעשות, לוותר על "כבודי" לנסות להבין אותו יותר ? לעמוד על שלי ? יש לי רצון עז לעזוב הכל ולומר די ניסיתי כבר 9 שנים וזה לא הולך אז מה לא קרה כלום אם אהיה גרושה לפחות יהיה לי קצת שקט בחיים