דילמה רגשית.

דורית שלום.
ראשית אני מודה לך על התייחסותך למכתבי.
שנינו בני 43.
הוא מצידו היה מחזיר את המצב לאחור לו יכל.. נראה על פניו שמיקומו לא נוח. ואצלי היתה לו תחושת בית של ממש עם חופשיות שלא קיימת אצל הוריו!
הוא יודע שהמצב בנינו מבחינה זוגית לא יהיה וזאת מאחר ובביתו זרע המון רוע לגביי בתקופה שהיה כעוס. על פניו נראה שהוריו מאוד משפיעים עליו והוא לא יתמרד נגדם .
אני לא יודעת אם להמשיך קשר זה כידידה או להתנתק לגמרי.??
ציינתי שיש לו הודעות אלי אחת ליומיים בהקשר של געגוע אך חייו ממשיכים. מה גם שאמר לי "העולם ממשיך" יהיה בסדר...
האם להמשיך בקשר ?
או להניח לו ולהתמודד עם הכאב של הניתוק עד שהזמן ירפא??
תודה מראש על התייחסותך.