לישון עם האויב....

שלום שרית,

את מתארת מצב מאוד מאוד קשה, וכל הכבוד לך על הרצון שלך כן לשפר ואף להביא, בתקופה מסוימת, לרגיעה.

עיניין המחלה מאוד משמעותי כאן. כפי שאמרת הסביבה תלויה בעוצמות מצב הרוח של בעלך. אם הוא במצב רוח מאני- זה יכול להיות טוב, זה יכול להיות גם חסר שליטה, ואני בטח לא צריכה להוסיף- את מכירה מקרוב טוב ממני. ואם במצב רוח דיפרסיבי- זה יכול להיות "שקט", וזה יכול לבשר על המכה הבאה...

אני לא הייתי מצפה לשינוי גדול, ולא כי אני לא מאמינה בשיקום- אני מכירה את תחום בריאות הנפדשמקרוב ומאמינה רבות בנושא הזה. אבל- כשמדובר באדם לא מאוזן, באדם שכדי לעשות תהליך אמיתי ומקדם- צריך קודם כל לגשת לטיפול אישי (ורק אח"כ זוגי אם יש לזה מקום), הקללות ומצבי הרוח רק משקפים את התסכול שלו. התחלת את ההודעה בחוסר החשק שלו ליחסי מין- גם זה קשור ומשקף את מה שקורה בתוך הנפש- חוסר החשק האמיתי בפנים, חוסר האיזון. נסי לחשוב כי יחסים אינטימיים יכולים לחשוף אותנו הן פיזית והן נפשית, את הפנטזיות והמאוויים שלנו.. הוא לא רוצה להיות במקום הזה- זה קשה לו מדי. ולכן חתך. זאת דעתי.

לסיכום, חשבי עד כמה את מוכנה לקבל אותו פשוט כפי שהוא, לתמוך בתהליך אישי ולחזק את הכיוון הזה. זאת מחלה שאפשר לאזן תרופתית בעיקר, תוך מתן תמיכה ע"י שיחות עם מטפל מקצועי. אבל את צריכה להיות מאוד סבלנית כדי לראות תוצאות, בעתיד.

אם יש לך קשר עם הבנות שלו, הייתי גם מאפשרת גם להן, את המקום להוציא ולפרוק, אולי ע"י מתן מידע ואינפורמציה על המחלה ועל מה שהוא עובר, ממקום של כעס כלפיו, אם יש כזה, יוכלו לנתב עצמן למקום של אמפתיה כלפיו, ז"א לחבר אותן למקום הכואב- כמה זה כואב להתנדנד בכזאת עוצמה בין מאניות- חוסר שליטה מוחלט, לדיכוטומיה השניה ללא בקרה- דיכאון קשה מאוד ומחשבות קשות. נסי לחדד מולן את חוסר השליטה שלו כאשר מקלל, ולהראות גם כלפיהן אמפתיה למה שחשות.
מאוד חשוב להעביר מסר זה לבנות שלו.

בהצלחה רבה