פרידה כואבת

אני אתחיל ממש מההתחלה , אני בת 22 התחלתי לצאת עם מישהו בן 30, ספר במקצועו.
מההתחלה של הקשר אהבנו אך היו ועדיין יש המון ריבים. הוא גר לבד, ומולו גרה אחותו .אמא שלו ואחותו השניה מכרו את הדירה ועברו לגור איתו במשך תקופה של כמה חודשים ממש בדיוק שהתחלנו לצאת. הייתי רבה איתו המון על הקרירות שלו, ישן הרבה, לא מבלה, לא מפנק רגשית, אלא רק חומרית. יום אחד חיטטתי לו בתיק מרוב סקרנות ומצאתי שם כדורי סרוקסט. לא ידעתי מה זה אז חיפשתי באינטרנט מידע. הוא סיפר לי שהוא לקח כדורים במשך שנה אחרי שאבא שלו נפטר אבל זה היה ממש לפני שנתיים ועכשיו הוא לא לוקח. כאשר מצאתי שאלתי אותו והוא ענה לי בחיוב שעד עכשיו הוא לוקח אותם ובגלל זה הוא מגיב ומתנהג כך. אני כבר הספקתי להתאהב בו אז ניסיתי כמובן להתעלם מזה ולהמשיך ביחסים, ויתרתי המון, ביקשתי סליחה גם שלא הייתי צריכה , רק כדי שהכל יהיה בסדר. לא סיפרתי להורים כי באמת הוא לא התנהג כמו משוגע סה"כ הייתה לו בעיה של דיכאון והפרעה מסויימת של נקיון שנקראת O.c.d. השלמתי עם זה כמובן היה לי קשה להתמודד כי לא נתקלתי במצבים כאלה בעבר. בכלל אופן עברו כמה חודשים והוא החליט שהוא רוצה שאחותו ואמא שלו יגורו אצל האחות השניה ממול ושאני אעבור לגור איתו. זה מה שקרה. מאז רק ריבים ויכוחים והכל המשפחה שלו ממול הייתה שומעת. אמא שלו גם סובלת מבעיה של דיכאון וכאשר היינו רבים אחותו הייתה מתלוננת בפניו שאנחנו גורמים לזה . אני אגיע עכשיו לריב שפוצץ את הכל ביחסים האלה. חזרנו הבייתה מסידורים הוא ישב לאכול ואני הלכתי לנוח. הוא קרא לי לשבת איתו במטבח ואז אמרתי לו " אתה יודע מה מאמי אולי תכין לי סלט , ממש בא לי". הוא התעלם ולא הסכים בצורה יפה כמובן. אני התעצבנתי ונעלבתי כי כאשר הוא אצלי בבית אני מכינה לו תמיד גם כאשר אני ממש עייפה. קמתי מהשולחן ואמרתי לו שאני הולכת ושזה פוגע בי כי אני מרגישה שיש פה חוסר הדדיות גם אם זה בדברים הקטנים כמו סלט. כאשר אמרתי את זה הוא התפוצץ מזעם לקח כסא וזרק על החלון של הסלון ושבר אותו. המשפחה שלו שמעו את הפיצוץ ושאלו מה קרה בבהלה. אמרתי להם שלא קרה כלום מעבר לדלת ושהכל בסדר רק כדי לא להלחיץ את אמא שלו כי כל דבר משפיע עליה. הוא כמובן האשים אותי שאני גרמתי לו להתנהגות כזו ושאני מתגרה בו ואני אשמה. המשכתי לישון שם באותו לילה . בבוקר קמתי והלכתי הוא אפילו לא ביקש סליחה. בצהריים התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני רוצה פסק זמן כמובן בתקווה שהוא יבקש סליחה ויבין שלא משנה מה לא מתנהגים ככה , במקום לעשות את זה הוא ביקש ממני להביא לו את המפתח של הבית שלו ושהוא לא רוצה לראות אותי עד הודעה חדשה שהוא מעדיף את אמא שלו ואת הבריאות שלה ושאני הגורם להתפרצויות שלו ולהרגשה של אמא שלו. אני האמנתי שאני אשמה בהכל וביקשתי סליחה על הכל. רק שיחזור אליי. הוא יצא להפסקה של 4 שעות מהעבודה כל הדרך לבית שלו הוא רק צועק עליי שאם יקרה משהו לאמא שלו הוא "שובר" אותי. ואני ממשיכה