חגים ומשפחה

שלום לינוי,

את מתארת יפה מצב מאוד שכיח. ניכר כי את מאוד משתדלת לרצות את כל הצדדים ובסוף את מרגישה מאוד תשושה מזה, ואולי זה מצטרף גם לתחושות אשמה- דרך הפנים החמוצות של חמתך. היחסים עם החמה הם מאוד רגישים, כנראה לשני הצדדים, ומן הסתם את רוצה לשמור על יחסים טובים לאורך השנים ואני יכולה מאוד להבין את זה.

כתבת שההורים שלך פחות רגישים לגבי זה ויותר נתמכים חברתית, השאלה היא האם עוד חג אצל ההורים שלו ("על חשבון" ההורים שלך) ישנה את הבעת הפנים של חמתך? האם זה משהו שלדעתך יכול להשפיע? לדבר עם הורייך ולנסות לארגן את המשקל קצת שונה. בכלל, אם את רוצה לתת יותר "נוכחות" אצל הורי בעלך אולי כדאי לחגוג איתם חגים מסוימים ועם ההורים שלך להגיע באמצע שבוע, את לבד מדי פעם, או בחגים אחרים. (למשל יש חג כמו פסח ור"ה, ויש חג כמו שבועות, ט"ו בשבט וחנוכה...). אפשר בהחלט להתשמש בגמישות הזאת ש הורייך על מנת שתרגישי שאת יותר שולטת במצב.

יש אופציה נוספת, שלדעתי היא טובה יותר רק כי היא שמה את הדברים על השולחן. אפשר לנסות לדבר עם בעלך, לחשוב יחד על העיניין ולבדוק מה הוא חושב על זה, האם הוא מרגיש כמוך שאמא שלו מעט מגזימה, ורוצה להרגיש פחות בודדה ע"י חברתכם. אולי כדאי לנסות שהוא או אתם יחד תסבירו לה שיש לכם יותר צורך לנוח בבית או להיות קצת לבד, גם בשבתות ובחגים- כי אתם באמת זקוקים לזה כזוג, ותשמחו להמשיך להגיע כשאפשרי.

מעבר לזה, ללא קשר לאפשרויות כאן, כדאי שתיצרי קשר נוסף עם החמה, למשל- שיחת טלפון שבועית, קצת לספר לה מה נשמע אתכם, אולי להציע לה עזרה במשהו בבית, או לקפוץ לאיזה שעה כי אתם קרובים ובסביבה. אני חושבת שהמחוות הקטנות האלו יכולות לספר לה שאתם כן מעוניינים ומגיעים כשאפשר ועושים הרבה על מנת להיות יחד.

כשהיא תרגיש שאת יוזמת קירבה, ייתכן וההבעות החמוצות יפחתו בהדרגה. אני מכינה אותך גם לזה שכשבעזרת ה' יוולד הילד, היא תרצה לראות אותו לא מעט, ונסו לחשוב גם על העתיד- איך לשים את הגבול ובכל זאת להישאר בסדר עם עצמכם. ייתכן והיא תמשיך להיות לא מרוצה, אבל תבין בהמשך שזה המצב. כך או כך נשמע שאת באמת מנסה לעשות לוליינות מרשימה, ואולי זה באמת מעייף מדי.. ולהסתפק בזה שאת באמת עושה את המקסימום. אי אפשר לרצות את כולם תמיד, ואם פעם גם תגידי לה "אנחנו עושים מאמץ להגיע וזה מה שאפשר כרגע".. זה אולי יבהיר לה את העיניין.