רוצה להתייעץ

רציתי להתייעץ
אני רוצה לשמוע חוות דעת על מצבי.
אנחנו נשואים כמעט 20 שנה שלושה ילדים יש לנו. לאורך השנים יש עליות וירידות. הרבה מאוד מריבות, בעיקר שנובעות מחוסר שביעות רצון של בעלי מתפקודי כאשה וכמנהלת הבית היו הרבה כעסים עלי והרבה ארועים שאני תופסת אותם כקשים. למשל שברגע של כעס בעלי מבקש בכעס מכולם לפנות את הבית ולרדת לגינה או ללכת לחברים ותוך 5 דקות כולם חייבים לעזוב את הבית כולל אני. גם אם זה ממש לא מתאים לי. היתה תקופה שהוא קילל אותי ועם זה הפסיק לאחר שהבין שזה ממש אסור. בילדותי אבי היה נוהג לכעוס עלי הרבה ולא הייתי מעיזה לעמוד מולו. הייתי עושה מאחורי הגב מה שרציתי ואז הוא היה כועס והייתי ממשיכה בשלי. קשה לי להשתנות וקשה לי לעמוד בכל מה שבעלי דורש ממני. אם זה צמצום כלכלי שלא מקובל עלי ואם זה בהצבת גבולות בדרך שלא מקובלת עלי ( בעיקר סביב נושאים אלו יש לנו מריבות). בעלי חושב שהילדים צריכים להירתע והוא לא מפחד לשים את המתבגרת בחדר 12 שעות עד שלא תבקש סליחה על איך שהתנהגה או את הקטנה בחדר חשוך ולהגיד לה שאם לא תפסיק לצרוח בערב חג היא תשאר בחדר החשוך. לי קשה עם דברים אלו ועוד יותר קשה לי שהוא עושה זאת למרות שזה לא מוסכם עלי. בקיצור הוא חי איך שרוצה ואני צריכה ליישר קו. באחרונה החלטתי שאני לא מקשיבה כאשר הוא מכריח אותי לעשות דברים (כמו לארגן תיקים לנסיעה בלילה כשאני הרוסה, אחרת לא ניסע לסוף שבוע אל ההורים שלי) ועכשיו הוא החליט שאני עוברת שינוי והוא מתרחק ממני בעקבות השינוי. הוא שאל אותי האם אני רוצה שיקח מזוודה ולא רציתי בגלל שיש רגעים יפים שלנו כמשפחה, והיתה גם בעבר חברות טובה ביננו שקשה לי לוותר עליה. אני קשורה אליו ולא רואה את חיי בלעדיו מצד שני אני מרגישה שאני לא מצליחה לחיות כמו שאני רוצה ממש ולא מצליחה לשים לו גבול כאשר הוא כועס כל כך. אי אפשר לדבר איתו באותם הרגעים. הוא טוען שאני מחמירה את הכעס שלו ומביאה אותו להתנהגויות שתארתי קודם בתגובה שלי המפוחדת ( אולי עדיין טראומה מהעבר). הוא טוען שאורך החיים שלי הוא כמו של ילדה קטנה והוא צריך לקחת דמות אבהית כדי שנשרוד ולכן נותן לי פקודות ( כמו לא להפעיל את המייבש עד החורף). רציתי שנלך לטיפול והוא מסרב בטענה שאני זאת שצריכה להשתנות והוא גם לא מאמין שאני יכולה להשתנות ולכן זה חסר טעם. בינתיים הוא מתרחק ממני ועדיין כועס לעיתים וזה ממש קשה לי. לא יודעת מה לעשות.