דילמה...

אני חושבת שאם מההתחלה קשה לך להימשך אליו, זה לא יבוא בהמשך. ולמה לך להתעקש להיות איתו? רק בגלל שהסביבה מפחידה ומלחיצה אותך שלא תמצאי מישהו יותר טוב? - את תמצאי מישהו שיתאים לך יותר ושגם תרצי להיות איתו. קצת סבלנות. נכון, לא תמיד מוצאים מיד, אבל עם קצת חיפוש ואמונה, זה יגיע! הוא יגיע- הבחור שלך. תמשיכי להאמין ואל תתפשרי , כי לדעתי את פשוט תחיי בתוך "כלוב של זהב" אם תמשיכי להיות איתו. מצד אחד, הוא בחור טוב, מצד שני, את לא אוהבת אותו. חבל על הסבל המיותר. תמשיכי הלאה, תשדרי שהבחור שאת רוצה יגיע, והוא יגיע.

בהצלחה.

תשובה מעולה,,,
הגוף מאותת לך שזה לא זה, תקשיבי לקול הפנימי שלך שבדרך כלל לא מאכזב,
שבת שלום

אתם צודקים... אבל.. אומרים במשפחה.., בחורים טובים לא שוכבים על הרצפה וזה אכן נכון... ועובדה שיצאתי לדייטים שגרמו לי להרגיש.. שאני לא בסדר... שלמעשה זה הגברים הטובים שאין אותם הרבה... ולי אישית מאוד חשוב שלגבר יהיה אכפת ממני שויהיה חבר .... אני לא צריכה אהבה גדולה.. פישוט גבר טוב לצידי אבל במקרה שלי... זה בעיה... כל השנה שיגעו אותי שנפרדתי ממנו... וכשיצאתי איתו עכשיו שוב.. אני מרגישה אותו דבר....הוא נוגע בי.. וקשה לי להיפתח בלי קשר שקשה לי להיפתח עם גברים בכללי.... אבל כשזה איפשהוא בכפייה... זה בעיה... אולי הזמן יגיד... אני לא יודעת... אני פשוט לא רוצה להתחרט... לא רוצה...

הי, אני מסכימה עם מה שכתבו לך כאן.

לצערנו "בחור טוב" ותכונות באמת טובות שתארת- לא מספיקות לקיים קשר רגשי אמיתי. את חייבת להימשך אליו. אם היית כותבת שאתם יוצאים כמה שבועות הייתי נותנת לזה זמן.. אבל עבר באמת הרבה זמן, ואם את מעוניינת בקשר ארוך טווח עם סיפוק וללא רצון כל הזמן לחפש ריגושים ומה כן מושך אותך- את חייבת לשחרר את המקום הזה של "מה יגידו", כי את חשובה כאן ולא הם חיים איתו. אין מה לעשות. זאת את ואלו הצרכים שלך, ויש כאן צורך אמיתי שלא ממומש. והצורך הזה חייב להיות מסופק במערכת רצינית ארוכה.

אז צריך לפעמים להיות אסרטיביים ולהסביר שיש שם משהו רציני שחסר לך , ואפילו שחזרתם- זה לא השתנה, וצריך להמשיך לחפש.

לא נכון שאין הרבה בחורים טובים- הרבה טובים, לא כולם תמיד מתאימים לנו.. וצריך לחפש את האחר, זה נכון. אבל למה להתייאש? הרי ברור שהוא קיים.

תודה רבה לך....
את מחזקת את הרגשות שלי..אבל הרבה אומרים שמשיכה לא חשוב...
במשפחה אומרים לי.. הוא מתייחס אלייך טוב, מכבד אותך, עושה הכל למעני וזה מה שאמור כביכול למצוא חן בעיניי עם הזמן.... והמשיכה זה משני... בדר,כ אין לי בעיה להתנשק עם בחורים והכל.. אבל איתו.. ואיי משום מה... קשה לי... ואמרתי את זה למשפחה הם אמרו.. את צריכה לנסות.. אבל אני לא מרגישה פשוט נכון... ואני בכל זאת בקשר איתו בכל ממשיכה בתקווה... שאולי יעבוד.. אבל לא יודעת.. לא רוצה להיות אומללה

זה פשוט מכפי שנראה. את צריכה להחליט למי את מקשיבה:

1. לסביבה
2. לעצמך

האומללות לא תהיה אופציה אם את בוחרת נכון. שוב אני חוזרת- לא הם אלו שיחיו איתו, שיצטרכו לקיים איתו יחסים או כל דבר אחר שמצריך קירבה. זאת רק את! לא לספק צרכים ולחץ של אחרים, לספק צרכים שלך בלבד!

סליחה על תחושת האנוכיות הזאת, אבל כשמדובר בבן זוג לכל החיים- אנחנו ממש ממש לא צריכים לקבל החלטות עבור אנשים אחרים, גם לא משפחה. תהיי נחושה ואסרטיבית ואל תעבדי לא על עצמך ובטח ובטח שלא עליו, הוא גם ככה יצא פגוע מהפינג פונג.. אז תחליטי, ותביני דבר חשוב (סליחה על הניעור): אם את רוצה להיות מאושרת, את חייבת להתחבר אל הבחור במישור הפיזי, את חייבת למצוא את המשיכה איתו, עבר מספיק זמן וזה לא קרה. לעבור הלאה, יהיה בסדר, באמת שיהיה.