משבר אמון

אני נשואה זה 20 שנה ובימים אלו הגענו למשבר עמוק מאוד. הקשר שלנו התאפין בהמון מחויבות. בעלי מאוד אחז ממני וזה היה עבורי דלק מעולה. היו כמובן הרבה מריבות. והרבה התפיסויות.
מה שקרה עכשיו התחיל מהסתרת סיסמה של בעלי בחשבון המשתמש שלו. בעיני היא יש בה חוסר אמון והסתרה שלא יכולתי לסבול. אולי אסביר מעט. בכללית בעלי על הרבה דברים לא אוהב לדבר ונתתי לו את המרחב. הוא לא אוהב לחפור ברגשות. אני מאוד זקוקה לזה. יש דברים שלמד ממני ואמר שעשו לו מאוד טוב בחיים אבל הרבה פעמים זה מנדנד לו הרצון שלי לדבר.
עבורי הכניסה לחשבון שלו היתה הצצה עליו. לאחרונה הוא התחיל להתכתב ע םאיזה פילוסוף והרגישה שהדברים ישפיעו עלי לרעה. הוא צודק שלא בריא לי לקרוא את זה אבל אני לא מסוגלת למחוק את ההשפלה שבהסתרת הסיסמה. במיוחד אני מרגישה שהעובדה שהוא מבלה על המחשב הרבה זמן מחייבת אותו להיות יותר שקוף. לי למשל אין מה להסתיר. הכל עם גישה פשוטה.
הייתי מאוד שמחה לשמוע מממך, דורית, איך הדברים נשמעים מבחוץ. אנחנו בפלונטר נורא. בעלי מרגיש שפגעתי בו איומות כשכתבתי לו מכתב בוטה בעניין והרסתי לו עיסוק שהיה לו בו סיפוק [באמת של אהיה לי ענין להרוס וחבל לי שיפסיק]
אני מבקשת סליחה על הנזק הרגשי שגרמתי אבל לא יודעת איך להתייחס לזוגיות. האם כחלק מבניה זוגית והתחשבות בצרכים אני אוותר על המגע הזה? אני מרגישה שבעלי די שוקע בזה וזה משפיע עליו גם רגשית.[כל מינימחשבות על משמעות החיים שיש בהן האבה חומר לדיכאון. ] ללכת לטיפול לא בא בחשבון מבחינתו. בתפיסה שלו זו שפלה איומה.
כשהתעלמתי כביכול והצצת ימאחורי הגב פרגנתי לו את זנה מאוד. וסך הכל היו לנו חיים יפים. רק שעכשיו עולה הרבה רפש. כל אחד רואה מה השני לא הגון ונפגע.
הייתי מאוד רוצה לעזור לעצמינו. האם יש דרך בלי להתפשר על קשר חיצוני בלבד?