משיכה

מורן יקרה,
לאור מה שאת מספרת, הגוף שלך מאותת חזק לסיום היחסים.
אומרים שהריגוש וה"פרפרים" נמשכים עד (ולרוב פחות מכך...) ארבע שנים. לאחר מכן במקרה הטוב מתפתחת אהבה במקום ההתאהבות והריגוש ובמקרה הגרוע מתברר שאין מספיק הערכה הדדית ושפה משותפת והצרכים הרגשיים שלך לא מסופקים איתו, ואז לא נכון להישאר יחד
אבל הגדרת ש"טוב לי איתו" - והשאלה היא האם יחד עם הטוב הזה יש גם דברים שמכבים את את האישיות שלך בקשר הזוגי שלכם. אני חושבת שמכיוון שאתם כבר נשואים, ומושקעים - עלייך לברר האם יש משהו ששווה לשנות במערכת היחסים שלכם ולהילחם עליו, או לוותר לגמרי.
העניין הוא שאת עלולה להגיע לאותו מצב גם עם גבר אחר, וזה אולי בגלל חוסר ידיעה איך מתחזקים מערכת יחסים כך שתישאר אהבה. לכן עלייך להגיע לייעוץ זוגי - אולי לבדך בשלב ראשון - על מנת לבחון את המחשבה הזאת, שמא משהו אצלך ביכולת שלך לאהבה ואינטימיות רצוי לפתח ולשנות, ואולי יתברר שאת צודקת וכי לא מתאים שתישארו יחד, וזה הזמן, לפני שיש ילדים, לגלות זאת.
.

איך מתחילים בכלל להניע פרידה עם החשש גובר על הרצון?