רצון לילד

הי שוב דפנה,

את כנראה תתחרטי על זה אם לא תעשי ילד- את צעירה מאוד ומשתוקקת לילד נוסף ואילו הוא בכלל לא בכיוון.

קבלת ההחלטה היא קשה, ברור לי, לא רק עקב הפער ביניכם. את כנראה תאלצי לקבל החלטה ואולי גם להסביר לו שאת לפני קבלת החלטה גורלית לגבי הקשר, כי את רוצה באמת באמת עוד ילד ואינך רואה את עצמך ממשיכה עם ילד אחד, ואפשר לחיות בנפרד ובכל זאת להיות ביחסים טובים. אין ממש פתרונות קסם- עשי רק מה שטוב לך ואם את רואה שהמשקל של הבאת ילד רב מהמשקל של הזוגיות איתו- אז ההחלטה ברורה.

היי עדי את צודקת בהחלט ואני יודעת בתוך תוכי שזה כבר לא זה ואני מפחדת "לצאת החוצה" אני טיפוס מאוד חברותי אבל מה שקשור לגברים אני מאוד מופנמת בהתחלות מאוד קשה לי אני מאמינה שעכשיו יותר כי אני כבר לא בת 25 שיכולה להשתטות יותר מידי אני לא יודעת אם זה נכון ל"שכוח"גלולה כעת ופשוטו כמשמעו אני יודעת שזה מנוגד אבל לא מצליחה להחליט אם זה נכון ויהיה לי 2 ילדים מאותו אב ,אם זה טוב לילדי ו.....שאני בטח לא אהיה עם האב יותר כי תאמת אני כבר לא יודעת אם אני רוצה או להמשיך את חיי בידיעה שזה לא מחייב שיהיה לי ילד נוסף ב3 שנים הקרובות ואם בכלל כי את יודעת מה זה בחוץ היום פשוט על הפנים זיווג כקריעת ים סוף אז.....עזרי לי

ברור שההחלטה שלך להביא ילד גדולה יותר מהישארות בזגויות איתו. לגבי לשכוח גלולה בכוונה- אל תעשי את זה. המצפון יכרסם בסופו של דבר ונראה כי להכריח אותו להיות אבא זה לא יעזור- אם הוא לא במקום הזה, הוא לא שם- פשוט לא לעשות את זה.

לגבי קשר חדש- אני לא בטוחה שהפעם הזאת תהיה כמו הקודמות. את עדיין צעירה, ונכון, לפעמים קשה להיכנס שוב למערכת יחסים אבל היום יש אתרי היכרויות וכל מיני דרכים ליצור קשר "רחוק" יותר ואח"כ להתקרב לאט, לא הייתי מוחקת את האפשרות הזאת רק בגלל מבוכה או מופנמות. אולי תמצאי מישהו שיוציא ממך "אותך" בקלות? נשמע לי שאת מסוגלת בהחלט לקבל את ההחלטה להתחיל דף חדש בעיקר עם עצמך.
לא הייתי ממליצה שתהרי לאדם שלא מוכן ולא מעוניין לגדל עוד ילד. הילד פשוט יסבול וירגיש את זה ולא עשינו כלום. מותר לך לקחת צעד אחורה, למתוח קו אדום ולהגיד- אני מתחילה מחדש ועושה מה שטוב לי.

אהיה בחופשה עד מוצ"ש, מקוה שעזרתי גם הפעם ואני מודה לך על הפידבק- שמחה לעזור. הרבה הצלחה.

תודה עדי על הכל ,אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה פעם חשבתי שאני אוהבת אותו אהבה אין סופית עכשיו אני לא יודעת אם יש עוד הרבה בקשר הזה המחשבות שלנו שונות הרצונות שלנו הוא כבר בנה בית אני בתחילת דרכי הכל הכל שונה אני כ"כ רגילה אליו אבל בתוך תוכי אני יודעת שכמה שבאמת אני אוהבת אותו זה לא זה פשוט לא זה איך עושים את זה? איך נפרדים מקשר שאפשר להגיד שהוא כמו בעלי אב ילדי רק המחשבה הזאת מקשה עלי ואני מנסה וקשה איך אומרים שלום....ואיך מתמודדים עם פרידה של הרגל של שנים ואהבה ורצונות שונים

הי שוב,

אני מאמינה שאת זקוקה לתמיכה רציפה במהלך הפרידה ממנו, שאם תוכלי לקבל באיזה מקום אוזן קשבת ומשענת תומכת- יהיה יותר קל להיפרד ממנו.

כי נראה לי שאת ההחלטה כבר קיבלת, ואולי מזמן. יש חשש לעשות אותה והתלבטות באיזו דרך לעשות אותה- לשם כך כדאי להיות יותר מוחזקת ע"י איש מקצוע או תמיכה (ונשמע שאת מאמינה בסוג הזה של סיוע) ומשם להתקדם, חבל לעצור אחרי שכבר קיבלת את ההחלטהו למעשה כל דקה שאת שם היא דקה שאת יכולה להיות במקום שלם יותר.

עדי תודה על העידוד והתמיכה את פשוט נהדרת הלוואי שהיה קל לדבר עם איש מקצוע כמו שאנחנו מדברות כאן והלוואי שזה היה קל כמו נשמע בוא נגיד שהוא המשפחה שלי כבר המון זמן אין לי משפחה וזה מאוד קשה ואולי זה גם מה שגורם לי פשוט לא לקום וללכת הוא נותן לי ביטחון בכל אבל לא רגשי כמו שאני רוצה רגשי חסר שם אבל חם שם יש לך אולי טלפון שלך שאני יכולה ליצור עימך קשר ובאיזה איזור משרדך נמצא וכמה עלות טיפול תודה מראש

את יכולה ליצור עמי קשר. הפרטים שלי בפיסקה למעלה כאן.