הפסקה בקשר..

שלום
אני במקום שבן זוגי ואני אומנם במצב שונה לגמרי
אבל נפרדנו ולפני שבועיים אנחנו בקשר אבל כן יש את הרגשת השבר
מהמרחק שנוצר בינינו
מאוד חשוב את ולדאוג לעצמך
תחיי את חיך עם או בלי בן-זוג
ותראי מה קורה איתכם אם תרצי כשהוא "יתאפס"
מצד אחד אני מאוד מזדהה עם הרגשת המשהו נהרס
מצד שני אולי מלראות את הלבד מעריכים את הביחד ולומדים לשלב

שלום ט'.
אני מבינה אותך מאוד. מנסיוני בחיים למדתי שקשרים שאורכים זמן רב כ"כ טומנים בחובם את הפחד מעזיבה, פחד מלא נודע, פחד מאיך אסתדר בלעדיו ופחד לאהוב ולהתאהב.
כפי שאני מבינה אתם כרגע בהפסקה ושניכם בני 26. (תקני אותי אם אני טועה.) וכפי שהבנתי מדבריך, בן זוגך חווה תסכול לאחר 4.5 שנים שאתם ביחד בקשר זוגי טוב. וכל זאת ללא ידיעתך. האם כוונתך היא שהתסכול הוא זה שאינו מבלה עם בנות אחרות? האם התסכול הוא שהוא רוצה לגלות עולם בכל הבחינות לפני החלטה חשובה כמו נישואין, ורק אז לחזור אליך שלם עם עצמו? אם כן, איך את מרגישה בידיעה הזו שכרגע הוא נהנה לו עם בנות אחרות והוא רק אומר לך שהוא עוד יחזור אליך- כלומר רוצה ומצפה שאת תחכי לו. אבל הוא לא אמר מתי הוא יישבע מבנות אחרות ומתי הוא יחליט לחזור?... לפי דבריך, הבנתי שזה מקובל עליך מצד אחד ונתת לו את החופש שרצה- וזה יפה. עוד יותר יפה שאת ממש מבינה שאת לא צריכה להיות תלויה בו ושאת מתעלמת מהודעותיו, כי זה אולי באמת קצת יגרום לו להבין שאת לא פה תמיד בשבילו ושהוא לוקח סיכון רב בהחלטה זו. מצד שני- את נורא כועסת עליו על שהביא אותך למצב כזה ואת גם מבינה שמשהו לא בסדר- ולכן את רוצה להתנתק ממנו לגמרי ולסגור את המעגל, את הקשר הזה בניכם וזהו.
מנסיוני למדתי שהבעיה בקשרים ארוכי טווח היא הקושי בניתוק. בפרט אצלכם, שזהו הקשר הרציני הראשון לשניכם גם מבחינה מינית (יש לכך משמעות רבה ולכן גם הפרידה קשה). אתם צעירים והגיוני מאוד שאם שניכם בני 26 כרגע, ובן-זוגך מעולם לא יצא עם בנות אחרות פרט אליך- הגיוני מאוד שהוא ירצה "לטעום" משהו חדש. זה לא חדש לי הסיפור הזה, שמעתי אותו פעמים רבות. ככה זה- קשרים ארוכים ראשונים, ובדר"כ מי שרוצה את הפסק זמן הוא הגבר- שרואה את חבריו יוצאים פעם עם זו ופעם עם אחרת, ומרגיש אולי תחושת החמצה. הוא רוצה לצאת, לבלות, לראות ולהיות עם בנות אחרות. בגילו הצעיר הוא אולי לא רוצה לכבול עצמו למחוייבות כרגע והוא רוצה להנות מהחיים.
כוונת דברי הם רק להביא לידיעתך את פני הדברים. מניסיוני, ראיתי לא אחת בנות שחשות שנחרב עליהן עולמן בשל פרידתו הפתאומית של הגבר. יחד עם זאת, הגבר אף גורם להן לבלבול ולתקווה בכך שאומר שהוא יחזור, שזה רק לתקופה קצרה (שאף-אחד לא באמת יודע כמה זמן היא תמשך...) דרך אגב-הוא ציין כמה זמן הוא רוצה הפסקה?
אני ממליצה לך לחשוב היטב האם לך זה מתאים? האם לך זה נעים לדעת שהוא כרגע משתובב לו עם בנות אחרות?האם את מוכנה לחכות לו? ובכלל, מי מבטיח לך שהוא לא יתאהב באחת מהן? ומדוע את מפחדת שיישכח אותך?-האין זה סימן שיש סיכוי כזה- עם כל הבנות שהוא רואה? זה לא שהוא לא טוב, זה שפשוט כרגע הוא בחר בדרך אחרת...
נראה לי שהבעיה במקרים כאלה היא תמיד בבנות ולא בגבר שבוחר כרגע להתנתק ממחוייבות. נראה לי שאת, וכל אישה אחרת, צריכה להבין שהיא טובה מספיק ויכולה לאהוב ולהיות נאהבת גם ע"י גבר אחר, מלבד לגבר המוכר...

הי ט,

בהמשך לדברים החכמים שדפנה כתבה לך, אני חושבת שהכעס, לצד ההבנה, טבעיים בהחלט במצב כזה. הדברים בפירוש לא יחזרו לסדרם ולכפי שהיו לפני המשבר- את וגם הוא צריכים להבין את זה. בתקופה בה הוא משוחרר מכל התחייבות, יתכנו שינויים אצלו ויתכנו חוויות אצלו שאולי בך יעשו משהו אחר, ואולי את תהיי במקום אחר לגמרי כשאר (אם זה יקרה) ירצה לחזור לזרועותייך שוב. לא תמיד יש דרך חזרה, יש מקרים כאלה, אבל זה דורש זמן הסתגלות ואומץ רב משני בני הזוג.

עלייך באמת להמשיך הלאה. ההתעלמות היא דבר אמיץ וחשוב לבריאותך הנפשית והרגשית, נסי לדבוק בשיטה זו עד אשר זה יבוא יותר בקלות. אינך צריכה לתחום בזמן שום דבר- את פשוט ב"הלאה", בדיוק כמוהו, והזמן יעשה את שלו. אם וכאשר תהיה אפשרות לקבלת החלטה לגבי חזרה לקשר- את תבחני את המצב מנקודת ראותך, תהיי בעלת השליטה על הספק האם לחזור או לא, ותחליטי מה נכון לך. עד אז- באמת להמשיך , על אף הקושי, לקבל את "גזר הדין" שקבע, ולנסות בעצמך קשרים אחרים והתנסויות חברתיות חדשות על מנת להמחיש לעצמך שהנה- יש מעבר, יש גם "אחריו", נכון שזה ממש לא אותו דבר, אבל ככל ש"תתאמני" יהיה קל יותר.

בהמשך למה שכתבתי, היום הוא חגג את יום הולדתו, ושלח לי הודעה במחשב לפיה, הוא מתגעגע אליי כל כך אבל צריך עוד זמן. לאורך כל היום ההתלבטות אם לשלוח הודעת מזל טוב או לא. ומה פשר ההודעה הזאת בכלל?
אני מצידי לא התייחסתי ולא הגבתי להודעה.

זה מעין משחק "מי נשבר ראשון" והוא קצת מפסיד בו.. וזה טוב- הוא מאותת לך על געגועיו "אבל צריך עוד זמן". תאפשרי לו זמן, לא להגיב, המשיכי ככה. תהיי חזקה, את פועלת נכון.

אתמול הוא שלח הודעה נוספת לפלאפון ואז כבר החזרתי לו הודעה, דיברנו גם והגענו למצב שהוא ביקש שאתן לו זמן מוגדר,מאין דד ליין
אז הסכמתי לתת חודשיים-עד סוף דצמבר. בזמן הזה הוא צריך להגיע לתשובה עם עצמו מה הוא כן ארוצה ומה לא, ולגבי הבהרתי לו שאני לא מתחייבת על מה שיקרה במזמן הזה ואם מישהו חמוד יתחיל איתי ואני אהיה בעניין אני אלך על זה.

האם פעלתי נכון?
שאלתי אותו למה הוא צריך את הזמן המוגדר והוא אמר שזה מה שיעזור לו ושבנתיים בחודש שעבר הוא עשה התקדמות כלשהי עם עצמו,והוא צריך את הזמן הזה.

תודה, ט.

הי ט.,

את פועלת נכון לדעתי. מצד אחד נתת את הזמן המוגדר שביקש, מצד שני לא התחייבת לו ולא הבטחת שום דבר, מה שמאותת לו שאת לא מובנת מאליה, וזה חשוב בשלב הזה.

האינטואיציות שלך חשובות בתהליך מולו ואת יודעת להתשמש בהן בתבונה, מאחלת לך המשך הצלחה ומחזקת אותך.