מאוכזבת ופגועה

שלום, קוראים לי לי ואני נשואה טרייה (מזה 7 חודשים), אני גרתי עם בן-זוגי מתחילת הקשר, כיום 3 שנים.אז ככה, אחרי החתונה הוא השתנה, אם לפני זה הוא היה מקשיב לי, מתחשב במה שיש לי להגיד, לא הרשה לעצמו להרים עליי את הקול או לדבר בקללות, אז עכשיו כל זה קורה ופעם אחת.. לטענתו נמאס לו כבר ממני ומהדרמות שלי, שאני חופרת לו וכ"ו וכ"ו. כל הקטע שזה לא ככה. כאשר משהו לא מוצא חן בעייני וזה חוזר על עצמו כחלק מהשיגרה אני מרשה לעצמי להעיר לו, הוא לא מפסיק ואז אני חוזרת על עצמי כמו תוכי, הוא לא מבין שאם הוא יפסיק לעשות את הדבר הזה אז אני לא אהיה נודניקית, קל לו יותר לצעוק עליי ולהשפיל אותי.. כל מה שהוא יודע זה להתגונן ושהוא בסדר זה העולם דפוק, יותר נכון אני...גם אחרי השיחה שאני בכל כוחי מנסה להסביר לו וסובלת את ההשפלות זה כבר מתפתח למשהו יותר גרוע, הטונים עולים וההשפלות והדברים שהוא אומר פשוט מוציאים ממני את החשק לחיות..אני מגיעה למצב שאני בוכה דמעות תנין מרוב כאב והבנאדם יושב ובוהה בקיר.. אני מרגישה מאוד בודדה והמצב הזה משפיע עליי בכל התחומים, עד כדי כך שהברזתי מעבודה כי פחדתי שאתחיל לבכות שם. כמו כן אפילו על שאלות אלמנטריות כמו: אתה רוצה לאכול, איך אתה מרגיש, הוא עונה לי כמו לאיזה מישהי מהרחוב שלא קשורה אליו בכלל.. בריב האחרון שלנו כשהשלמנו, הוא היה צריך לעבוד לילה ולי היה סידורים בעיר, אז אמרתי לו, אם אתה רוצה תבוא אליי לפני עבודה נשב קצת ואני אלווה אותך.. הוא אמר שלא ושהוא לא מבטיח כלום. כשהגעתי הביתה ראיתי שהתריסים סגורים, אז הרגשתי משהו לא בסדר, פתחתי את המחשב ודרך תוכנה שהייתה מותקנות (עוד מאז שגרנו עם שותפה, כדי לראות אם היא משתמשת במחשב בלי שנדע) ראיתי שהוא חרש על 4 סרטי פורנו מאיזה דיסק שכבר לא היה בכונן ועוד ראיתי את התהליך שהוא מחפש איך למחוק את הקבצים האחרונים... זאת לאחר שאמרתי לו שזה לא מכבד, כאשר אני זמינה אתה מעדיף לראות סרטי פורנו מאשר לגעת בי, הוא הבין ואמר שזה לא יחזור על עצמו. קודם כל זה מאוד הוריד לי את הביטחון, ודבר שני הייתי פשוט בשוק שלפני עבודה הוא העדיף לעשות ביד מאשר לראות אותי. זה פשוט קרע אותי. הבנאדם לא מוכן ללכת לטיפול- כי זה הרבה כסף וגם בעצמו לא מציע דרכים לפתרון. ניראה שלא אכפת לו מכלום חוץ מהאגו המסריח שלו, רק אני רצה כמו כלבה קטנה ומנסה להשלים ועוד אחרי זה מביאה לו ארוחות בוקר למיטה.מה עליי לעשות? ניגמרת לי כבר הסבלנות.. תודה מראש