לא יודעים להשלים

אני מזמן הגעתי למסקנה שגברים לא יודעים לנחש מה אנחנו מצפות מהן.
האינטואיציות הנשיות לא קיימות בהן (סילחו כל הגברים על ההכללה..)
והכל היה הרבה יותר פשוט אם פשוט היינו מסבירות מה אנחנו רוצות למה אנחנו מצפות (למרות שלנו זה נראה ברור - להם לא.)
ולכן אפשר פשוט להגיד ממש נפגעתי ואני צריכה / או חשוב לי שתתנצל.
בהצלחה,
אא

בהמשך לתגובה הקודמת, חשוב להוסיף על מנת לרכך. אני מאוד אוהבת אותך ואתה חשוב ולכן זה מאוד פגע בי הציק לי וכו'.. (כי מה שכל כך ברור לנו לא תמיד ברור להם)
כמה סטריוטיפים.. :-) ובכל זאת.

הי קסנדרה,

את מתארת משהו שאני מניחה שקורה אצל לא מעט זוגות. הפער הזה בין החלק האמוציונאלי של האשה לבין החלק הביולוגי-פיזי אצל הגבר. בעוד הגבר יכול לבצע פעולות בראש ובכך להגיע ל"עכשיו בסדר ונותר רק להתקרב פיזית", האשה דווקא מצפה לחיזור, לגיוס שלה לשיחה, לפתיחת הדברים ולמילות רגש ואהבה.הרבה פעמים האשה תסתפק בזה ותרצה להישאר עם החוויה הרגשית מאשר לקיים יחסים.

את מוסיפה אלמנט אחר- הקושי של בעלך בכלל עם וורבאליות ושיחות. כאן לדעתי יש מרכיב נוסף. כתבת כי יש תהליך ועם הזמן הוא מצליח להיות שותף בשיחות. אני מניחה לפי מה שכתבת כי עבורו זה לא ברור וידוע כי יש מצב לתקשורת פתוחה. לא יודעת מה הרקע שלו, יתכן מאוד ותגלי, או גילית- שמהמקום ממנו מגיע (ובלי טיפת שיפוטיות) אין מצבים ספונטניים של שיחה ואילו תקשורת נועדה לשם "תעביר לי את המלח" וכד'. לא תמיד ברור לנו, הצד הוורבאלי בזוגיות, שגם עבור הצד האחר זאת דווקא ה-דרך להשלים. עבורו המגע הרבה פחות מאיים ונוח, פחות חשיפה רגשית.. פחות כואב.. פחות התנצלויות ולמעשה ברצון לקיים איתך מגע הוא יכול להביע את הקירבה והרצון להתפייס.

כן חשוב שתסבירי את עצמך, בבחינת מה לך עושה המגע הזה כאשר מגיע לפני עיבוד סופי של הדברים. למה הוא גורם לך לרתיעה ומה החוליה החסרה באמצע. איך כן אפשר בכל זאת לקיים כמה משפטי סיכום, לפחות, שיוכלו לפתוח אותך לאופציה של מגע. נסי להסביר לו את ההבדל המנטאלי הזה: מה כוחן של מילים. אם לא במלל- אולי במכתב? אולי באס.אמ.אס? (אני הולכת עלה דרגתיות).

בנוסף, חשוב לזכור שאנחנו לא יכולות לחנך את הבעלים שלנו אם אנחנו רוצות שימשיכו להיות מי שהם. אפשר לשקף, אפשר לשתף, אבל לבטח לא נרצה לכפות עליהם שינוי (ואני לא מרגישה שלשם את הולכת אגב)..

על מנת לנסות לא לעבור את קו התפר הזה, חשוב שנזכור שאם כבר עושים עבודה- היא קודם כל עלינו ועל הגישה וצורת ההסתכלות שלנו. הרי שם יש לנו הכי הרבה שליטה ויכולת שינוי אמיתית. אם תוכלי להיות אמפתית למקום של הקושי שלו לדבר ולנהל שיחה על "מה היה ואיך מתנצלים עכשיו" ותנסי אולי להבין את הפשר שלו במגע, יפלו כמה אסימונים. אולי כדאי ש"תמלל" ו"יתרגם" עבורך מה המגע אומר עבורו ומה השפה הזאת מביאה בבחינת תקשורת, אולי אז תוכלי להיות יותר קרובה אליו ולשפת הפיוס שלו ובכל לשנות משהו בך, שמתקרב אל נקודת ראותו. על מנת שיתקרב לציפיות שלך- כדאי שתזרקי כמה עצמות.. ותבואי גם את- לקראתו. זה יקל עלייך.

מקווה שעזרתי במקצת.