אולטימטום בזוגיות

הי דניאלה,

האם זו את שכתבת כאן לא מזמן על הדילמה האם להישאר בזוגיות בעוד את רוצה להביא ילד והוא לא?

בכל מקרה- הצבת אולטימטום יכולה לעשות אחד משני דברים בכללי:
1. לעורר את בן הזוג ולגרום לזמן להיתחם ובכך לקבל החלטה סופית.
2. החיסרון הוא- שההחלטה הזאת יכולה לנבוע מהסיבות הלא נכונות. ז"א, במקרה שלכם, הוא עלול להחליט שהוא מוכן לילד כי:
א. הוא לא רוצה להישאר לבד, לפרק את הבית
ב. הוא לא רוצה להתרחק מהילד ו/או לשלם מזונות
ג. הקשר בכל זאת חשוב לו אם כי הבאת ילד פחות

השאלה היא כזאת: בהנחה ויסכים בסופו של דבר- עד כמה את תחיי איתו ועם הילד ותרגישי שבאמת הילד הזה הגיע משלמות בהחלטה? עד כמה ההחלטה מגובשת ונכונה לשניכם? האם לא תחיי בתחושה שלחצת אותו ע"י הצבת האולטימטום- שהרי זה מה שהוא נועד לעשות- להאיץ החלטה. ואני לא בטוחה שהחלטה כזאת היא עיניין של אולטימטום- זאת החלטה רגשית הרבה יותר מהחלטה ביולגית או פיזית. זאת השאלה עד כמה אני מוכן ורוצה להביא ילד? עד כמה אני חוזר להורות- לחנך, לגדל, בעבודה לא פשוטה לפעמים, להיות שוב אבא, ולהיות שוב אבא ועוד בן 50? כשאני אהיה בן 70 יהיה לי ילד בן 20. והאם הילד ידרוש השקעה גדולה?

אם לא היית עושה את הפסק זמן הזה הייתי חושבת שאולי להציב לו גבול יכול להיות נכון, אבל- בהחלטות מהסוג הזה- גם אם יחליט שכן, אני לא בטוחה שהוא שלם עם זה. ואת לא רוצה אבא שלא שלם עם ההורות שלו, כי את כל מה שכתבתי כאן- הילד יספוג וירגיש: אבא לא רוצה בי, אבא דוחה אותי, אבא לא בטוח בי, אבא עשה אותי בטעות.. ילד סופג ה-כל. חומר למחשבה.

בנוסף את כותבת על הספקות שלך לגבי האם זה זה- האם יש פה אהבה בכלל. אז מראש למה לעשות ילד עם מישהו שאת לא בטוחה בזוגיות שלו? בנוסף שהילד יספוג דמות הורית אבהית לא אידיאלית, הוא עלול לספוג גם זוגיות לא טובה. למה לא להיפרד, למצוא אהבה שלמה, ואיתה להביא פירות? למה הצורך להישאר כבולה במקום שלא טוב לך בו? נסי לברר עם עצמך מה גורם לך להישאר במקום הזה.

עדי בוקר טוב תודה על תשובתך כן אני אותה הבחורה שכתבתי לך אז, לגבי הבאת ילד נוסף במידה והוא יחליט הוא אבא נפלא מאוד אבהי אין אצלו דבר כזה לדחות ילד הוא פשוט אוהב אותם והייתי אומרת האבא הכי מדהים שפגשתי, שאלת מה משאיר אותי...,,,.אהבה ,פחד מבלתי נודע, בטחון ואולי הכי הכי זה שכיף לי פשוט כיף לי לראות את הילד שלי עם אביו אני יודעת שזה לא יהיה כך עם מישהו אחר אני כל כך אוהבת את הילד באיזה שהוא מקום(חוץ כמובן מהלבטים שלי) אני רוצה שיהיה מאושר שיהיה לו אמא ואבא משפחה אחת תודה יקירה מראש חושבת שקצת סיכמתי פחות או יותר :)

בוקר טוב,

תודה על התוספת שכתבת. אני רוצה לחדד את התחושה הזאת- של בכל זא ללחוץ על מישהו לעשות משהו שהוא בעצם לא רוצה, בעצם מתנגד לו ולא שלם איתו בכלל. עד כמה את מרגישה טוב, או תרגישי טוב עם התחושה הזאת שהילד הזה בא לאבא שמראש לא היה מוכן לו?

אם אני לא טועה (ומאוד יתכן שכן) כתבת אז, שהילד הראשון לא היה מתוכנן.. כתבת היום שהוא מאוד אוהב אותו וכו'. יתכן ואת רוצה לשחזר את ההצלחה הזאת שכך נראית בעינייך, אבל שוב- יש פה שאלה אולי מוסרית- עד כמה זה מתאים ונכון ללחוץ עליו כאשר כל הסימנים (אפילו אחרי פרידה) הראו שאם הוא יסכים זה יהיה כי נכנע ללחצייך?

את צודקת לחלוטין!!! אני עכשיו מאוד מבולבלת עוברים עלי ימים לא קלים בכלל של בדידות מוחלטת ותחושות כבדות ביותר, אז ככה אני עד היום יכולה להגיד ברחתי מהמציאות כמה שקשה לומר זאת ובמיוחד לעצמי ,רק שהילד היה בן שנתיים וחצי עברנו לגור יחד ובשעה טובה אף אחד לא האמין שהבאתי אותו למצב הזה כי הוא לא גבר של מסגרת ובמיוחד לא של אישה אחת אבל לבסוף נכנס למסגרת איתי ובהצלחה רבה ונאמנות לי כאישה ולו כאב(תמיד היה אב נהדר מהרגע שנולד) כל כך רציתי אותו כמו שאמרתי לך ואין פשוט אהבתי אותו כל כך(עד היום) אבל......יש הרבה בעיות מעבר למה שסופר כאן אני כמו שרשמתי ללא משפחה והוא מאוד מבוגר ממני אפילו האחיות שלו מבוגרות בנות 50 והבנות שלו קטנות ממני ב 7 שנים השאיפות שלנו שונות אחת מהשניה הוא מאוד שיגרתי ומשעמם כמעט לא יוצאים למקומות מיוזמתו הוא עובד כל היום ואני גאה בו על כך הוא נותן לבית כל מה שצריך לא מעניין אותו לדבר הרבה ובמיוחד על רגשות אפילו שאני אומרת לו שעובר עליי משהו הוא לא הכי באמת מתעניין בדרכו שלו הוא אוהב אותי אני יודעת.... אבל אנחנו שונים לחלוטין,את יודעת....אני פתאום חושבת שהקשר הזה כבד עלי גם אני בתור בחורה צעירה והוא מבוגר אני אומרת לעצמי עוד מעט הוא יתבגר עוד יותר ואני לא יודעת אם אני רוצה בזה אני לא יודעת אם אני מסוגלת כולם מבוגרים ממני ואני נכון שהתבגרתי מהר אבל.....מרגישה כבד הרי עוד לא התחלתי את החיים אני מרגישה שאני עוד תינוקת במה שנוגע לחיים ועם כל זה וכל מה שעברתי בחיי אני בוגרת מאוד וכבר קפצתי בזה שאני עם מבוגר אני כבר לא משתעשעת רק עם חברותי כבר המון זמן לא היה לי אוזן קשבת(רק הוא אבל רוב הזמן נרדם לי בפנים כי חוזר מאוחר בעבודה ובשאר הימים רוצה שקט) אני פשוט איך לומר מתוסבכת ברגשותיי כרגע אני כבר לא יודעת מה זאת אהבה אם בכלל והרבה פעמים יש הרבה כובד אצור בתוכי,ושוב קשה לי לעזוב אולי האהבה מחזיקה אותי או סוג של פחד בעצם בטוח סוג של פחד והרגל והלבד(עצם היותו לידי כבר מרגיש "לא" לבד) פחד מהלא נודע אני לא בחורה שאוהבת לצאת אני מאוד אוהבת את הבית ומאוד סגורה ויהיה קשה לי להפתח תאמת עדי אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי מה שכן אין לי את האפשרות לברוח ולחשוב (גם ככה לא מגיעה להחלטות ומפחדת לעשות צעדים) פשוט ממש כלואה בתוך מצב של לברוח......לברוח מהאמת ואולי מעצמי ושוב זה לא שאני לא אוהבת אותו פשוט את יודעת אם אולי באמת היה "יודע" איך לאהוב אותי אז זה היה שונה ויודע להיות שותף אמיתי(פשוט לא יודע)ושוב אולי אוכל לקבל עצה מועילה למרות שהיא כבר נאמרה אז תודה רבה לך ובאמת שתדעי שזה מאוד עוזר שאפשר לשפוך את הלב במיוחד במצבים שאין איפה לפרוק תודה רבה לך את נהדרת כן ירבו כמותך :)

אם תשימי לב אני כל הזמן משתנה ברגשותיי פעם אני רוצה אותו וילד ומרגישה שכן אנחנו נוכל להסתדר ופעם מרגישה שאולי אני רוצה משהו אחר והכל מעצבן אותי אני עצמי לא מבינה את הרגשות האלו שמשתנים ובמהרה אשמח אם תגידי לי מה פשר שינוי חשיבה בשניות כל פעם מחדש אולי כי אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי? ומה יגרום לי להבהרת קו המחשבה שלי?

הי דניאלה,

את נמצאת בסתירה פנימית- מצד אחד יש רגעים ברור לך שזה לא מתאים להמשיך את הקשר הזה, ומצד שני יש רגעים בהם את נורא נורא "שם".

אני חושבת שהמלצתי לך גם פעם קודם לנסות לברר את המקום הזה (מה משאיר אותך בקשר הזה ועד כמה זזה משרת את צרכייך) מול גורם מקצועי מסייע. בד"כ ביעוץ מקצועי אפשר להבין את התמונה לעומק ולגלות סיבות וגורמים מהותיים להישארות שלנו בקשר מסוים. לפעמים כשמעבדים את הדברים בקול- מול מישהו נייטרלי ומקצועי- פתאום מקבלים זוויות אחרות של הסתכלות, ובכך הפיתרון קרוב יותר. כמה שנדבר על זה וכמה שננתח את זה, זה לא ישתווה לשיחה מול גורם מקצועי- אין מה לעשות.. זה חלק מהתהליך שאנחנו עוברים: להגיד את הדברים, לשתף ולקבל החלטה מתוך שיקול נכון ולא מתוך פזיזות המחשבה..

ממה שאת מתארת- את לרגע פה ולרגע שם, וזה עוד יותר מעייף רגשית. נסי לחשוב האם את יכולה לנסות לשתף איש מקצוע, ולו למספר שיחות, רק כדי לעזור לך לקבל את ההחלטה הכי טובה לך.

אני מוכנה לבוא אלייך האם אפשר להגיע לייעוץ ללא פרטים מזהים ובעילום שם? רק שמי וזהו? אשמח אם תעני לי

התקשרי אליי או שלחי לי מייל ואנסה לעזור.