דילמה

פגועה יקרה,

כדי שאוכל להבין את מהות הקשר שלכם לאורך כל תקופת הזוגיות, אשמח באם תוכלי לעזור לי עם מעט מידע, האם במשך שלוש השנים הראשונות תדירות הפגישות הייתה גבוהה יותר? האם נפגשתם גם במהלך השבוע?
האם קרה משהו לאחר שלוש השנים, שגרם לכך שבשנה האחרונה אתם נפגשים רק בסופ"ש?
ביוזמת מי הפגישות הנ"ל מתקיימות?
האם במהלך סופי השבוע את חשה בשינוי בהתנהגותו של בן זוגך?

מניסיוני כמאמנת, למדתי, כי שיח פתוח, שתוף, אמירה ברורה של כוונות, רצונות ועמדות, ללא הטלת אשמה וללא כעסים, הם תמיד התחלה טובה לגישור על פערים, ומתווים את הדרך לפתרון הבעיה.
האם שיתפת אותו בתחושותייך? האם הוא מבין מה את מרגישה ועד כמה את מתייסרת? האם הוא מודע לכך שהאמון, שהוא אחד מעמודי התווך של הזוגיות הבריאה, נשבר, מבחינתך?
אם הוא אוהב אותך, כפי שהוא אומר, הוא לא יוכל ולא ירצה להתעלם מתסכולך. זאת ועוד, אם המערכת הזוגית הזו לא מתאימה לו יותר, הוא יבין שמן הראוי לכבד אותך ולעשות את הדבר הנכון עבור שניכם.

אני מבינה מדברייך שזוגיות חשובה לך. האם דווקא הזוגיות הזו, או צורך להיות בזוגיות כלשהי?
אולי חשש מ"להיות לבד"? לעיתים חששות (הפחד להיות לבד או החשש שלא נמצא מישהו יותר טוב) דוחפים אותנו לנהוג בניגוד למה שטוב לנו. ציינת שאת מיואשת, ואני חשה מדברייך את התסכול וחוסר האונים שאת חשה.
לתחושות אלה אין מקום בזוגיות טובה.

אני מציעה, שתיקחי לך זמן למחשבה. היי כנה עם עצמך, האם את רוצה להמשיך את מערכת היחסים הזו?
במערכת זוגית החלטות מתקבלות, בד"כ, יחד, בזוג, אך לעיתים המציאות מביאה אותנו למצבים בהם אנו צריכים לקחת החלטה לבד, מתוך הקשבה לתחושות שלנו. החלטה נכונה עבורנו.


מאחלת לך הצלחה!

אני אומרת לו המון שהוא פוגע בי, וכאילו שהוא אטום זה בכלל לא מעניין אותו.
כל השיחה הוא רק שותק ואם הוא אור משהו זה שלטענתו הואלא השתנה ושזה ככה כי אני "מכניסה" לי לראש מחשבות.
בשלוש שנים שקדמו הוא היה עובד באזור שלי והיה בה מספר פעמים בשבוע.
אבל בכל קרה כבר הפנמתי עם עצמי שאני לא מוכנה להיפגע יותר כי זה לא מגיע לי
מקווה רק שיהיה בסדר.... אולי הוא יתאפס על עצמו יום אחד ויבין שוא פספס אבל כבר יהיה לו מאוחר מדי

פגועה יקרה,

כאשר אנו חשים פגועים ומתוסכלים במציאות מסוימת, סביר להניח שמשהו שם לא עובד כמו שצריך עבורנו, וזה לא המקום הנכון לנו.
אני מבינה מדברייך, שהגעת להחלטה לסגור פרק זה בחייך.
הייתם יחד ארבע שנים, פרק זמן לא מבוטל.
לדעתי, כדאי לסגור בצורה יפה ומכובדת כל פרק בחיים. אולי תפגשו, תסבירי לו את מניעייך ותחושותייך ותיפרדו בצורה יפה.
אני מאמינה ששינכם תרגישו יותר שלמים.

בנוסף, אני רוצה להסב את תשומת ליבך לתגובה בפורום, אשר נכנסה היום 11.11.2010
התגובה נכנסה תחת הפנייה "נעלמים", אך היא מיועדת אלייך.
התגובה נקראת בשם "לעיתים סיטואציות משתנות" והיא נכתבה ע"י "חסוי".