עזרתכם

שלום מורן,

את מתארת מצב של מעין קונפליקט- מצד אחד אתם 9.5 שנים יחד, מכירים הרבה זמן, רגילים, אוהבים, את מגדירה את זה אפילו "נדיר". מצד שני- התקשורת לא טובה, יחסים אינטימיים גם לא, אין מטרות משותפות.

יש פעמים בהם הזוגיות מגיעה לסוג של מיצוי, דווקא עקב הגדילה המשותפת יחד, לרוב זה אכן קורה בגיל שלכם, אם נלך 10 שנים אחורה- אז היית בת 15 ואילו הוא בן 19.. אז ההגדרות והמטרות, לבטח גם התקשורת, היו מאוד שונות מהיום. היום, זה אחרת. גדלתם, התבגרתם, והפער הזה בולט יותר. מעבר לכך יש כאן את מרכיב ההרגל- אתם לא מכירים משהו אחר, אתם רגילים זה לזה ואוהבים זה את זה, ולא תמיד ה"אוהבים" מעיד על מתאימים.

את צודקת שבנישואין המרכיבים עליהם דיברת- תקשורת, חשיבה משותפת, מטרות והתאמה מינית- הם יותר מחשובים להחזקת הנישואין. ובזוגיות שהיא ממוסדת- שבכל מקרה מביאה עמה קשיים - זה יותר קשה.

אבל,
אני לא בעד לפרק שום דבר עד שלא מיציתם את הכל. אם את מרגישה שמיצית את כל האפשרויות (שיחות, ניסיונות לשיפור התקשורת, יעוץ) אז עלייך כנראה לפרוש כנפיים. אבל אם עוד לא הלכתם ליעוץ, אם עוד לא נעשה ניסיון קונקרטי לשים את הבעיות על השולחן, שווה לעשות את זה, אפילו כשזה נראה אבוד. אבל זה בתנאי שאת מרגישה שזה שווה את המאמץ הזה. כי גם בטיפול זוגי צריך להשקיע הרבה אנרגיות, מתוך מחשבה ואמונה פנימית וקטנה ככל שתהיה.

מקוה שהצלחתי לכוון אותך, מאחלת בהצלחה.