בשעת ריב "אני לא אוהב אותך"

יקרה,
תגובתו של בעלך בעת מצוקה, מאוד ילדותית ולא בוגרת. ילדים מפרשים כעס של הורים כדחייה וחוסר אהבה. בעלך כנראה חווה בילדותו דחייה מצד הוריו ומשתמש בכלי הכי חזק עבורו להדוף בשעת כאב בריב איתך. זה לא סממן שעליו תוכלי להשען למדוד את מידת אהבתו אליך. (תגובתי איננה מקצועית כשל הפסיכולוגית דורית, אלא אינטואיטיבית בלבד.)

בס"ד

תודה רבה,
התשובה שלך עזרה לי ותכנה נשמע מתאים למצב ואף הוריד מהתחושה הלא נעימה...
אשמח לתגובות נוספות ע"מ להתחזק.

שואלת יקרה, אני מצטרפת לכיוון של יהודית, ואצטט כאן את הפתגם הידוע - אין שופטים אדם בשעת כעסו.

אציע לך הסבר פיזיולוגי/ביולוגי לפתגם הזה:

כאשר הכעס מציף אותנו, משתלט המוח הזוחלי הקדום (הנמצא בגזע המוח) על כל שאר חלקי המוח היותר מפותחים, אשר ממוקמים מעליו, ומוח עתיק זה, שקיבלנו בירושה באופן עקיף מ"אבותינו" הזוחלים - כל מה שהוא יודע לעשות - ובעוצמה רבה - זה או להתקיף או לברוח. באנגלית זה יוצא בחרוזים: "fight or flight" . לכן בן זוג שכועס: או שהוא מחפש את מי להאשים ולתקוף ואז השיחה מסלימה ומידרדרת, או שהוא מעדיף להתנתק, לצאת מן הבית, להיכנס לחדר אחר, ובעיקר לא להמשיך את השיחה.

ואם הוא אומר לך באותם רגעים: אני לא אוהב אותך - זו צורה מסויימת להגיד לך: אני כרגע כל כך כועס עליך שאני לא מסוגל להרגיש כל אהבה אליך. הכעס משתלט שם על כל דבר אחר. אני במקומך הייתי לגמרי מאמינה שהוא דווקא כן אוהב אותך, בגלל הדבר הבא:
את יכולה לראות בכך עדות לכך שאת מאוד חשובה לו וכי מאוד איכפת לו ממך. אילו היתה שם אדישות - הוא לא היה מגיב עם כל כך הרבה כעס...

מה את אומרת?