הצעת נישואין

בס"ד

יקרה,


חשוב לאמר שמה שאני כותבת לך הוא לא בגדר של "להשאר או לעזוב". זו צריכה להיות החלטה שלך בלבד.
אבל אנסה להאיר את המצב מנקודת ראות חיצונית:

1) כל עוד את גרה אתו, את מגישה לו את עצמך על מגש של כסף. יש לו אותך למעשה (הרי הוא לא מאמין בנישואין), אז בשביל מה להתאמץ יותר אם עכשיו הכל נח?
יש לי דוגמא דו-צדדית, על מישהי שהיה לה חבר 5 שנים והיא רצתה להתחתן אתו ובסוף הם נפרדו.ולעומת זאת, זוג אחר שהתחתן אחרי 7 שנים, שחלקם "נידנודים".
אה, ועוד אחת: כאלה שנפרדו אחרי שנים של לגור יחד ואחרי חודש הכירו מישהו אחר והתחתנו וכיום נשואים באושר רב.

3) מי שלא פועל בחכמה ומובזבז את כל הונו על חפץ ובעקבות זה משתעבד אליו, לא מנבא טובות באשר לניהול כלכלי בעתיד.
חוצמזה, נסי לחסל חוב יותר קטן...זה לוקח זמן..

4) להעדיף רכב על פניך?....(אז מה אם הוא בחור והרכב חשוב לו. אם הוא עלול לאבד אותך, את חשובה יותר).

5) אולי יש בזה היגיון קר (נושא הכסף). אבל אני מדגישה קר. זה נשמע לחלוטין כתירוץ למשוך זמן.
כשגבר ירצה להתחתן אתך באמת, את תדעי את זה בוודאות.

5) גברים לא מבינים מילים ושונאים בכי. גברים מבינים מעשים.לא איומים. מעשים.
אחר-כך, כשאין..מעריכים (ואם לא, אז בשביל מה להתחתן?).

6) גבר צריך לחזר אחרי אשה ולא להיפך (חשבי אפילו על הטבע..).
ע"פ התורה, האשה נלקחה מצלעו של הגבר והוא נותר חסר (כך שעד שהם לא מתחתנים, הם למעשה לא נקראים :"אדם"). במקורות שלנו מוסבר ע"פ שאלה רטורית מי צריך לחפש אחרי מי: האבידה אחרי בעליה -או -בעל האבידה אחר אבידתו?
לא זכור לי מתי לאחרונה צרור המפתחות שלי חיפש אחרי..

7)אם תמשיכי ללחוץ עליו שהוא יתחתן אתך, את הרי לעולם לא תדעי אם הוא התחתן אתך כי הוא זה שרצה לעשות כן ובלב שלם (שמעתי על מישהי שהיום, שנים רבות לאחר שהצליחה לשכנע את בעלה להתחתן אתה, יש לה חוסר בטחון בכך...קצת נוראי, לא?....מה זה יתן לך?)

8) הכי טוב להתפלל מכל הלב שאם זה הוא- אז שזה יקרה מהרה ואם לא- שגם תדעי במהרה.

אשמח לשמוע מה את חושבת..

קודם כל, תודה רבה על התשובה המהירה והכל- כך מפורטת.
אני עוד מעכלת את כל מה שכתבת כי אלו מחשבות שרצות בראשי הרבה מאוד זמן.
אכן, הדוגמאות שנתת נמצאות סביבנו בלי סוף וזה בדיוק מה שמצליח לבלבל אותי כל כך.
ישנן כמה דוגמאות של חברים, מכרים וסיפורים על זרים ששמעתי שהיו משני קצוות החבל.
זוגות שנשארו שנים רבות בלי להתחתן, הייתה אהבה, הייתה מחוייבות ואז נפרדו, אך גם יש ההפך. מהצד השני יש את הזוגות שאחרי 4 חודשים החליטו להתחתן והכול טוב ויפה וכאלה שהתחתנו אחרי זמן ארוך ביחד ואז התגרשו. יש הכול! ואני שומעת אין סוף הצעות לכאן ולכאן ואני מבולבלת. לכן החלטתי לפנות למישהו נטרלי שרואה את הכול נקי.

אני לגמרי מסכימה איתך, זה כל כך נכון. היו לך שם כמה משפטים שפשוט חנקו אותי ואני פשוט משותקת מפחד.
זהו פחד של לאבד מישהו שאני כל כך אוהבת, ופחד ההיסטרי שלא אמצא יותר חיבור כזה עם מישהו. אהבה הדדית שזה לא קל למצוא כלל.
האם אי פעם חשבת איזה דבר מיוחד זה למצוא מישהו בעולם שאנחנו אוהבים כל כך וגם הם אוהבים בחזרה? זה מדהים לדעתי וככל שאני רואה את חברותי שבגיל 30-33 עוד מחפשות, אני מבינה עד כמה זה עלול להיות נדיר.
יש בינינו את החיבור המדהים שנותן לי להרגיש נאהבת, נינוחה ובטוחה בו שלא יכאיב לי או יפגע בי כמו שגברים אחרים עשו לפניו....אבל....ויש אבל גדול...הוא פוגע בי בנושאים אחרים שאולי מקבלים משקל מכיוון אחר והדברים שאת אומרת מהדהדים לי בראש ואני מבינה שאולי לא תהיה לי ברירה.
איך את מציעה לעשות את זה? האם להעלות שוב את הנושא ופשוט להציב עובדה שזה מה שאני רוצה כעת ואם הוא לא מסוגל לתת לי את זה אז כנראה שזה לא יכול להימשך?
או האם לתת לו לקבוע את הזמן מבלי אפשרות להתחמק יותר?
חשבתי לדבר עם אמא שלו, להיפגש איתה ולראות אולי היא תוכל לשפוך אור. דיברתי איתה בעבר על הנושא והיא הייתה דווקא מאוד בעדי. היא יודעת מי זה הבן שלה ויודעת עד כמה הוא יכול להיות קשה בקשר לכסף וכל מה שקשור אליו.
אני באמת מפחדת מהשיחה הזו כי אני יודעת כנראה לאן היא תוביל וזה גומר אותי מבפנים...אוף...למה זה לא יכול להיות קל?

אשמח אם יהיו לך הצעות לגבי ההמשך,
אני מבינה שאלו דעותיך ואיני מתכוונת להכביד עליך את ההחלטות שלי, אבל אני אשמח להכוונה שאולי תתן לי כיוון.

תודה רבה
אני ממש מעריכה זאת.

בס"ד

הי,

אני רוצה להגיב למה שכתבת בנחת, כי כתבת כל מיני דברים.
אבל אני רוצה להגיד לך עכשיו ומהר:

אע"פ שזה מרגיש כמו מן "קרש הצלה" לפנות לאנשים שמכירים אותו ושהם בעדך ולשוחח אתם: כמו אמא שלו/ חברים, אני אומרת לך לפני שאת עושה את זה: אל תעשי את זה בשום מקרה!!
גם כלום לא יצא לך מזה וזה יגיע אליו בסוף וישמע פתטי.את צריכה לשדר לו חוסן, בטחון והחלטיות.מה שחשוב זו רק הדיעה שלו ולא של אף אחד אחר. זה הוא לבדו שאמור לרצות להתחתן אתך.
בינתים אל תגידי לו יותר שאת רוצה להתחתן ואל תציבי דד-ליין. נחשוב איך לעשות את זה.

אמרתי לך, גברים מגיבים למעשים. תגידי לי מה הכי דיבר אליך וגרם לך לחשוב עליו בתשובה שלי ואתייחס לכך ישירות.

בס"ד

אני לא רוצה להכאיב , אבל תחשבי על זה:
הוא לא בנוי לנישואין או שהוא לא בנוי לנישואין אתך??


לא להבהל...עכשיו הכל צריך להיות מתוך מחשבה עמוקה.
קראי את התגובה השניה שלי.

אני חושבת שאחד הדברים שהכי השפיעו עלי במה שכתבת היה שאולי זה ישמע קר אבל זה נשמע באמת כתירוץ ואם הוא באמת היה רוצה להתחתן הייתי יודעת זאת.
שאלת אותי אם הוא לא בנוי לנישואין או לא בנוי לנישואין איתי....וזו שאלה קשה.
מצד אחד בשיחות שהיו לנו...או יותר נכון ויכוחים...הוא אמר שאם היה לו כסף, אם הוא היה זוכה היום בלוטו הוא היה מתחתן איתי ולוקח אותי לסיבוב מסביב לעולם (כי עדיין לא נסענו יחד לחו"ל...שוב...כסף!). הוא חזר ואמר שהוא אוהב אותי ושטוב לו ושהוא ממש רוצה לתת לי את מה שאני רוצה אבל הוא לא יכול כרגע, אז מהתשובה הזו אני רוצה להאמין שאכן כסף זה מה שמפריע לו...אבל מצד שני, דברים שאצלו בעדיפות ראשונה, כמו הג'יפ הזה, להם, ימצא את הדרכים הכי מטורפות להשיג את הכסף. זה מעלה אצלי תמיד את המחשבה האם הוא באמת אוהב אותי, האם אני חשובה לו והכי משמעותי...האם אי פעם הוא באמת ירצה להתחתן או שאני משלה את עצמי. אני לא יודעת לענות לך על השאלה הזו...אבל אני נוטה להאמין שהוא באמת אוהב אותי ושפשוט חתונה נמצאת אצלו בעדיפות מתחת לאחרונה, אז הוא לא מוצא לזה את הכסף.

מאוד השפיע עלי גם שכתבת שגברים לא אוהבים בכי, אני מסכימה עם זה כל כך...ושהם מבינים רק מעשים. ופה היתה לי הדילמה הקשה. מה לעשות?! לעזוב?
אני נשברת מבפנים רק מהמחשבה הזו....ואני לא רוצה להישמע מושי כמו מרשמלו...זה נוראי ופתאטי כי הוא לא כל החיים שלי...אבל עם זאת הוא חלק ענק מהם.
הבנתי גם את התשובה הנחרצת שלך על הפניה לאמא שלו. אני פשוט במבוי סתום ואני מנסה לפנות לכל גורם שאולי יכוון אותי...אבל אני מקשיבה לך כרגע ולא פונה אליה!

אני ממש לא בנאדם של פורומים ופניה לאנשים זרים עם שאלות ובטח ובטח לא על נושאים כאלו רגישים...זרה לי ומוזרה! אבל אני מרגישה שאני צריכה את זה, אחרת אתפוצץ!

כתבת לי בסוף לא לדבר איתו יותר על חתונה ולא להציב לו דד ליינים...אז מה כן?
מה אני יכולה לעשות כדי שהוא יבין עד כמה שהדבר קריטי לי...יותר ממה שכבר עשיתי?
כי דיברתי ודיברתי ובכיתי ואפילו קצת צעקתי...ומיד אחר כך הדברים חוזרים לשגרה.
השיחה נשכחה, החיבוק מעלים את הדמעות ואחרי כמה ימים אני מוצאת את עצמי בוהה בתינוקות ברחוב ומתרגשת עד דמעות.
אני מרגישה שאכלתי לך את הראש :) סליחה ותודה על הכול.
אשמח לשמוע מה דעתך ומי דרך הפעולה החכמה כאן.
ממש תודה

לבטל(בלי להגיד לו כלום).
ונדבר ב"נ אח"כ.

מתלבטת יקרה,

מדברייך עולה, כי את מאוד רוצה זוגיות בתוך משפחה. את חשה שאת בשלה לכך.
בן זוגך, לעומתך, כנראה, עדיין לא חש כמוך. טוב לו ונוח לו עם המצב, כפי שהוא, והוא איננו מבין מדוע יש לשנותו.
בנוסף, ציינת ש" הוא מאוהב ברכב". הרכב הזה ממוקם במקום טוב, בלשון המעטה, בסדר העדיפויות שלו והוא ממשיך להחזיק בו למרות הקשיים הכלכליים בגינו, כפי שכתבת, " שלא פעם הוא הביא אותו למצב של התרוששות ולקיחת הלוואות".
מעבר לעובדה שהתנהלות זו מעוררת סימני שאלה בנוגע לשיקול הדעת שלו, קיימים כאן שני תסמינים (מתוך חמישה) שמזכירים תסמינים של התמכרות.
ציינת גם כי הוא מתנהל בחסכנות באשר להוצאות אחרות, שאינן קשורות לרכב. אני מניחה, שהתנהלות זו עלולה להקשות עלייך במסגרת של חיים משותפים עימו, במסגרת משפחתית הטומנת בחובה הוצאות שונות, ובהן השקעה כלכלית בגידול הילדים.

לעיתים חששות (הפחד להיות לבד, החשש שלא נמצא מישהו יותר טוב או לחץ הנובע מהרצון להקים משפחה) דוחפים אותנו לנהוג בניגוד למה שטוב לנו. בשפה אימונית פירושו לפעול מתוך חסמים.

בבואנו לקבל החלטה, בכל תחום בחיים, עלינו לבחון, בעיניים פקוחות, את כל הרווחים והסיכונים הכרוכים בבחירה כלשהי על פני אחרת. על אחת כמה וכמה, בבואנו לבחור בן-זוג לחיים.
זוגיות טובה מתבססת על ערכים עמוקים כמו שותפות, הדדיות, בטחון ומחויבות, תמיכה, אהבה ואמון מלא. זוגיות המאפשרת הקמת משפחה ערכית והגשמה אישית, של כל אחד מבי הזוג.
לאור זאת, האם את חושבת שבן זוגך כיום, יוכל לשמש לך בן זוג לחיים?