יש עוד חלק קטן שעדיין רוצה

שלום רב.
היה לי חבר בן 29 לטאחר חצי שנה של קשר אמר שרוצה להיפרד,ומרגיש שאנו שונים.בעיקר אמר לי שמרגיש שזה לא זה.בהתחלה היה לנו מאוד כיף ביחד עד שהגיע שלב שבו שמתי לב שהוא יותר התרחק ממני ורצה להיפגש איתי פחות,התייחס אליי פחות טוב.הוא אמר שחנקתי אותו וישבתי לו בוריד.נורא ניפגעתי וממש פרצתי בבכי כשרצה להיפרד,בקיצור היו לנו כמה הפסקות וחזרות מאז תחילת ספטמבר.היינו פחות או יותר בקשר,דיברנו בטלפון וראיתי אותו בסופ"ש האחרון והיה לי מאוד כיף,ושוב הוא הדגיש ואמר זה לא זה אני יודע,אני לא רוצה לפגוע בך יותר אז אני רוצה שניהיה ידידים ויש לנו משיכה חזקה בין שתינו ויצא ככה שהייתה אינטימיות בינינו,ואמרתי לו שאני אוהבת אותו הוא לא ענה בחזרה ואמרתי לו שאני לא רוצה להכיר אף אחד אחר.אני בוכה די הרבה כשאנו דיברנו אלינת ו וגם כשהחזיר אותי הביתה אחרי שהיה לנו מאוד כיף התחלתי לבכות והוא אמר לי היי למה את בוכה,אל תבכי בבקשה תספרי מה עובר עלייך.את מאוד חשובה לי ואני רוצה שתרגישי טוב.מאוחר יותר בערב התקשר אליי לבדוק איך אני מרגישה,רצה לראות שאני בסדר.שאלתי אותו בסופ"ש,האם יש סיכוי שנהיה יחד?הוא אמר שהוא לא חושב ושוב הדגיש אני מאוד אוהב אותך בתור בן אדם ואת מדהימה ואל תשתני בשביל אך אחד,אמר לי את משתפרת כי אני כבר לא חונקת ולוחצת עליו.הוא גם אמר לי אם גבר ירצה להיות איתך את לא צריכה מאוד להתאמך בשבילו פשוט תזרמי ותשחררי אני לא בורח לשום מקום.אני אומרת לו אתה תחסר לי,והוא אומר אבל אני פה אני לא הולך לשום מקום.אבל את צריכה למצוא לך בחור יותר מתאים ממני,מה את צריכה אותי?אני דפוק.ואמר לי גם אנו לא יחד כי כשאני עוצם עיניים אני לא רואה אותך בתור אמא לילדים שלי.אני לא רוצה לבנות איתך משפחה.הוא אמר לי שאולי בסוף הוא ישאר לבד כאשר כל השאר החברות שהיו לו כבר יהיו עם ילדים.חשוב לציין שהיו לו עוד שתי חברות לפני אחת לפני 10 שנים ועם אחת הוא היה נשוי,נישואים אזרחיים.8 שנים.הוא היה לבד במשך 4 חודשים ואז אני והוא התחלנו לצאת,הוא עכשיו מתגרש ,עוד לא התגרש.אבל הסיפור שלהם כבר ניגמר מזמן היא גרה כבר עם חבר,אין להם ילדים או נכס משותף.והייתה לו מערכת יחסים לא טובה.הוא אומר לי גם אני רוצה שתמשיכי הלאה.אמרתי לו זה נראה כאילו לא קשה לך כמו שלי קשה.הוא אמר זה בגלל שהחלטתי כבר מזמן שאנחנו לא מתאימים,וזאת לא הייתה החלטה קלה.

השאלה שלי היא כזאת:אנו לא יחד עכשיו אבל מדי פעם אנחנו ניפגשים ומדברים בטלפון
האם כדאי לי לקוות שאולי נהיה יחד?אני עדיין אוהבת אותו והתקווה אצלי אף פעם לא מתה.אולי איכשהו היחס שללו כלפיי ישתנה?והזמן יראה את שלו?אני הייתי בטוחה שנגור יחד וזה ימשיך להתקדם אבל זה לא ככה.עדיין יש בי חלק קטן שרוצה להיות איתו.

תודה מראש וסליחה שזה ארוך