זוגיות במשבר

שלום חסויה,

"האמת שלא עשיתי משהו רציני בעינין", "אני בכלל לא מתייחסת אליו, שלא נדבר על יחסי מין... אני צועקת עליו", ולעומת זאת:

"אני אוהבת אותו, הוא מקסים והבן אדם הכי טוב שהכרתי".

אני רוצה לשאול- מה באמצע? הרי כשאדם אוהב, מעריך, לא לוקח כמובן מאליו את בן הזוג, מתייחס בכובד ראש לתלונותיו- הרי לא יצעק, ולא יהיה קר אליו. ואני לא באה להטיף, אלא לברר איתך מה יש באמצע, כי בכ ל זאת, על אף שכרגע אינך מזהה את המקור להתנהגות- בכל זאת יש סיבה.

ההמלצה הכי טובה לדעתי, זה פשוט להשתנות ולהראות יחס של כבוד, בהכרח לתת דגש על התייחסות רצינית לתלונותיו- שאת קרה, שלא מרוצה מהיחס. הוא מאותת לך על זה הרבה זמן ואפילו שלפעמים נראה מאוחר- את חייבת לשנות את התגובות שלך אליו אם את רוצה את הנישואין האלה. אז פשוט לעשות תפנית ולשנות את היחס, לא כדי לקבל "כל הכבוד" ממנו, אלא כדי להוכיח ולהתמיד בשינוי. עם הזמן את תראי שהוא מעריך ואולי משהו בו יירגע וישתנה גם כלפייך לטובה.

כרגע את במצב עדין- בעלך מרים ידיים, את תופסת את עצמך ומחליטה להשתנות, וכל עוד לא תבצעי את השינוי הזה "בעודו חם", יתכן והוא יחמוק מבין אצבעותייך ובאמת יהיה מאוחר מדי. להתרשמותי הוא יתן לזה עוד צ'אנס רק אם תוכיחי שאת רצינית באמת ולא על מנת לקבל את ההערכה שלו, אלא להאמין בשינוי ולבצע חיזור אמיתי: להתייחס לתלונות, לבשל לו, להיות איתו, לפרגן, להקשיב.. אם תוכלי לשנות את הכיוון יש סיכוי טוב שיבחין שהשתנת ויתן לזה צ'אנס- הכל תלוי בך.