מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- כמעט ואין זוגיותסי23/04/2007
בחיי הנישואין שלי היו הרבה מורדות יותר מאשר עליות , הרבה ויכוחים , מריבות , שלושה ילדים קטנים שגם נהגו לישון איתנו , הקטן בן ארבע עד היום נוהג לישון איתנו , בעלי עובד המון , פיסית , עד שעות מאוחרות , מגיעים עייפים שנינו מהעבודה , אין כוח למין אין חשק. כבר חודשיים לא נגענו אחד בשני. אין נשיקות אין חיבוקים , האמת שאני לא יזמתי אף פעם כלום, תמיד הוא זה שיזם , לי אין אומץ ליזום אפילו לא חיבוק אפילו לא נשיקה , אולי זה בגלל היחסים המעורערים שהיו לנו ?
למה אני לא מספיק אמיצה ליזום ?
למה אני תמיד צריכה לחכות לו שהוא יזום ?
אם אני צריכה לחכות לו אז אני צריכה לחכות הרבה זמן כי בד"כ הוא טיפוס קר.השאלה שלי היא האם זה נכון שכל הגורמים הללו גורמים לירידה ברצון לקיים יחסי מין ?
תודה סי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר קחו עצמכם בידיים, ומהר!
דורית כהן24/04/2007סי יקרה, ממה שאת מתארת, אין מנוס מהליכה לייעוץ, כי את נמצאת במעגל קסמים: אינך מעיזה ליזום התקרבות, כנראה כי אינך בטוחה שהוא יגיב לכך בחיוב. חישבי שאולי אף הוא הפסיק ליזום כי קיבל ממך יותר מדי סירובים כאשר עדיין כן ניסה ליזום, ועכשו הוא הרים ידיים.
למען עצמכם וילדיכם, איזרי אומץ וקחי אותו לשיחה רצינית, ושתפי אותו בהרגשותייך. אם שיחה כזאת לא תעזור, הציעי לו ללכת לייעוץ, כי התהליך שאת מתארת לא מתהפך עם הזמן, והקרע, הנתק, עלול להעמיק. ואם תהיו במצב זה זמן רב מדי, מעט הרגש והאיכפתיות שנותרו (יש לקוות) - עלולים להיעלם, ויהיה קשה עד בלתי אפשרי לשקם אותם.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצלנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

