היי

שלום לך y יקרה,
נדמה לי שאני מזהה כאן שתי בעיות. כל אחד מכם "תורם" את ה"באג" שלו ונוצרת מכך בעייה יותר גדולה מכפי שהיא צריכה להיות.
את "תורמת" תגובות יחסית לא שקולות, בחוסר טאקט מסויים, והוא כנראה מאוד רגיש ל"מה יגידו" וחשוב לו להיות בשליטה. כאשר את מגיבה את תגובותייך הבלתי צפויות - הוא נכנס ללחץ רב ומרגיש שאינו יכול לסמוך עליך וכאילו זה אומר עליו שגם הוא לא בסדר.
מה שחסר זו אוטונומיה וניפרדות ביניכם, הרשות לכל אחד לבטא את עצמו ולהיות "בעל הבית" של עצמו ולהיות אחראי על עצמו ועל מה שיוצא לו מן הפה. נוצרה ביניכם תלות לא בריאה, כי את מתחילה לאבד את הבטחון שלך שמא תפלטי משהו שהוא לא יאהב ותיסתכני במריבה, ואילו הוא כל הזמן "על המשמר" מולך בסיטואציות חברתיות או משפחתיות במקום שירגיש נינוח ואחראי רק לעצמו.
חשוב שלא תתרגלי לתת לו את השליטה הזאת בך, ולהרגיש קטנה על ידו. יחד עם זאת - אולי את יכולה לפנות אליו ביוזמתך ולבקש ממנו לעזור לך לזהות מתי יש לך תגובות לא הולמות. אם היוזמה ללמידה מסוג זה נמצאת אצלך, במקום לחכות למהלומה שלו ולביקורת שלו - את נעזרת בפידבק שלו - זה יכול מצד אחד להביא לך תועלת (אם כי חשוב שתעבדי את הפידבק שלו דרך החשיבה העצמאית שלך), ומצד שני זה יכול לתת לו הרגשה שהוא לא חסר אונים מול ה"יציאות" שלך ושאת עושה מאמץ לשפר את עצמך.
לגבי ההרחקה מן המשפחה שלו כאשר קורה משהו רע שם - נדמה לי שזה חלק מן התכונה שלו שה"כל צריך להיות בסדר" וכאשר יש בעייה הוא משתדל להסתיר אותה כדי לשמור על תדמית של מצליחן. הביאי בחשבון שאתם שונים ונסי להבין איך הוא בנוי שונה ממך וכי הצרכים שלו לא זהים לאלו שלך. זה חלק מגדילה ובגרות.