יחסים וירטואליים ונשיקה עסיסית אחת

מוזמנים לשתף בתובנותיכם

סיפור קשה, אבל כתוב יפה,,,
חייך השתנו אין ספק, אבל בכל צומת בחיים אתה זה שבוחר האם לקחת ימינה או שמאלה, אני לא מתערב בהחלטותיך מהו הימינה והשמאלה שלך, אבל אתה צריך לבחור,
אני יכול לכוון אותך,קצת,,,
ראשית עליך לדעת, שאיבדת משהו יקר וחשוב, ולכן אתה צריך לשבת שבעה, "אובדן האימון"--- !
אובדן האמון שהיה ואיננו, אבל ייתכן שכעת אתם מסוגלים לבנות משהו חדש שיותר חזק ויותר אמין מהקודם,,,! זה אפשרי כשישנה אהבה אמיתית משני הצדדים וע"פ מכתבך, יש ועוד איך,,,
המונח לשבת שבעה, רעיון גדול הוא, תחליט גם כאן איך אתה מבצע, וכמה זמן, אל תיסחף,,,
עוד עליך לדעת, שהחיים אכזריים, ממש כך, אין ארוחות חינם, ויום אחד זה קורה, ותתפלא זה קורה גם אם לך זה עדיין לא קרה,,, (עדיין)!.
כעת נחזור להחלטות, תבדוק א"ע מה הכי חשוב לך בחיים, ותסתכל עם מבט ל10 שנים קדימה, האם אתה בוחר במרירות/דכאון/דיכדוך/למה זה קרה לי-למה ?,,, !
או שאתה כאמור יושב שבעה, מתאבל,בוכה צועק,מעלה את כל המחשבות על דף וקורע ומשליך לים התיכון, ואז מאפשר לנפש הבריאה שלך, שהייתה עד לפניי תקופה קצרה מאושרת,,, לקום ולהתאושש מהתאונה הקשה ומהמכה שהונחתה עליה ועליך, ובוחר להשתקם לאט לאט, בשביל עצמך, בשביל החיים שמסביבך, וכשתהיה מספיק חזק--- תתפנה גם לסלוח למי שפגע בך,
זכור, סליחה היא קודם כל בשבילך ! כשאתה סולח, אתה מוריד מהגב שלך, שק כבד ומיותר שאינו שלך,,, לא אתה בחרת בו, מישהו שם זאת עליך במתכוון או שלא במתכוון, לא חשוב, אתה הוא זה שנסחב איתו לכל מקום, ו-חבל !
אני יודע שאין מקום כעת לסליחה, בקושי לנשום ולאכול אתה מסוגל, אבל דע ידידי שיש חיים לאחר בגידה, ועד כמה שזה יישמע פלצני, הקשר מתהדק יותר ויותר ברמה של קשר נפשי, שמוביל לקשר אמיתי שלא ניתן להפרידו לעולם ! ראה הוזהרת !
בהצלחה

ז'אן קלוד היקר, צר לי על מה שאתה עובר, ותודה על המילים היפות והמרגשות בהן תיארת את מה שקרה ואת רגשותיך.
ראשית, אני מאוד מסכימה עם בני לגבי עוצמת השבר ובמיוחד לגבי הסליחה, שמאפשרת להמשיך בחיים ללא מטענים של טינה שמרעילה את שניכם.
חשבתי שכדאי להוסיף עוד נקודה:
תיארת ברגישות את הצורך שלה להרגיש שיש מישהו שחושק בה שהיא יכולה לרגש מישהו.
הריגוש שניתן לקבל מהרפתקה וירטואלית מסוג זה הוא עצום, דווקא משום שהוא ניזון בעיקר מן הדמיון ויכולות הפינטוז של הגולש, במקום להיבחן ולהישחק עד דק מול המציאות, כפי שקורה עם בן זוג אמיתי שאיתו חיים יום יום.
וכאשר מתחילים לטעום מן הריגוש הזה מאד קשה להפסיק אותו, זה כמו התמכרות.
נדמה לי שלא יהיה נכון להדחיק את מה שקרה, לשים אותו פשוט מאחוריכם, ולחשוב שמעכשו זה יותר לא יקרה כי ראיתם כמה כאב זה גרם לשניכם.
חשוב לקחת את האירוע הזה ולראות מה ניתן ללמוד ממנו על החוסרים ביחסים שלכם. יתכן שאצלך היה הכל מדהים ונהדר, והיא ענתה על כל הצרכים שלך, אבל כנראה שהיחסים שלכם לא ענו על כל הצרכים שלה.
אז חשוב לברר באומץ לב - מה חסר לה. אולי הרומנטיקה, המילים, ההפתעה, המתח. הרי בנישואים נכנסים עד מהרה לבטחון ויציבות וודאות ושיגרה, שהן ההיפך מאותה הרפתקה וירטואלית אל הבלתי נודע.
לא יהיה קל לעשות את הבירור הזה, כי היא מלאת אשמה ואתה מלא כעס ואכזבה וכל הרגשות האלו יפריעו לחשיבה בהירה ונקייה שנדרשת כאן לאחר שקצת נרגעתם.

גם יתכן שתעדיפו פשוט לא להיכנס לשיחות על הנושא ולהתקדם הלאה...
אבל אם לא תעבדו את מה שקרה בצורה רצינית - זה יחזור ויבצבץ ויקבל צורה של חשדנות וחקירות מצידך, והסתרות וחשאיות מצידה.
אני מקווה שאתה כבר במקום אחר, ונשמח אם תמשיך לשתף אותנו.