זלזול? חוסר כבוד? איך להגיב?

"אני" יקרה,

נראה שאת יודעת מה את מחפשת בבן זוגך, איזה התנהלות את מוכנה להכיל ולקבל ומהו קו אדום מבחינתך.
הבחירות הנכונות ביותר נעשות תמיד מתוך התבוננות והקשבה פנימית, וממקום של תחושת שלמות עצמית, בטחון, הערכה ואמונה עצמית. כלומר, להתמקד בתחושות וברצונות האמיתיים שלנו, ולדעת בוודאות, שזה באמת מה שאנחנו רוצים, וזה הכי מתאים לנו.
מדברייך עולה, כי כך את מתנהלת. יישר כוח!
הישארי נאמנה לעצמך ולערכייך, צאי והכירי עוד אנשים, ובוודאי תמצאי ביניהם את מה שהכי נכון ומתאים עבורך.

מאחלת לך הצלחה ואהבה!

למעשה אני לא בטוחה בעצמי בכלל. ובמיוחד שזה נוגע לגברים.
הייתי רוצה לשמוע עצה... האם אני צודקת? או לא?
או שאולי החמרתי..?
אני לא יודעת.. הוא באמת מצא חן בעיניי. אבל משהו מרגיש לי לא נכון עם השפה שבה הוא התבטא.
אחרי אתמול, נראה לי שהוא לא יתקשר יותר. הרגשה שלי כזאת.
אם הוא באמת ירצה אותי.. הוא היה מתנצל ומתקשר או משהו...

אני כבר לא יודעת אם אני טועה או לא.. החינוך שגדלתי עליו זה שבחור צריך לכבד בחורה נקודה. אבל משום מה כשאני עומדת על עקרונותיי אני מרגישה תמיד שאולי זה לא נכון. ואולי אני אשמה..

"אני יקרה"

ראשית, תודה על תגובתך, ועל כך שאת משתפת בתחושותייך.

העלאת שתי נקודות חשובות.
האחת, ההרגשה שלך. כתבת "משהו מרגיש לי לא נכון".
להתנהל נכון עבורך, פירושו להתנהל על-פי ערכייך, צרכייך, רגשותייך והרגשותייך. לא נכון להימצא במקום בו את לא שלמה לגבי משהו, במקום בו משהו מפריע לך.

הנקודה השנייה, היא הערך שהוטבע בך בבית הורייך, "שבחור צריך לכבד בחורה נקודה".
אני חושבת שהורייך צדקו ואף יותר מכך, כל אחד זכאי ליחס של כבוד מהאחר. על אחת כמה וכמה במערכת זוגית ואינטנסיבית.

אל תחמירי עם עצמך.
את נוהגת נכון. פועלת בהתאם לתחושותייך וערכייך, מה שכינית "עקרונותיי".
אם הקשר ביניכם היה מתפתח, והיית בוחרת להתעלם מהתחושה הזו, שמשהו לא נכון שם עבורך, היית צוברת תסכול בהמשך, ולתחושות מעין אלה אין מקום של קבע בזוגיות טובה.
אולי מוטב עתה, לסיים את הקשר, אח"כ זה יכול להיות קשה וכואב יותר.
תפני מקום לזוגיות טובה ונכונה עבורך.

הבחור הזה ואני בקשר טלפוני. עכשיו לרוב הוא מתקשר אליי אני כמעט ולא
עונה לו להודעות וכן חוזרת אליו. מידי פעם התקשרתי אליו מיוזמתי.
עכשיו שמתי לב שבזמן האחרון הוא הפסיק להתקשר...ונראה לי בגלל שאולי הוא מרגיש שאני לא מתקשרת אליו.
אני לא מרגישה צורך להתקשר כי אני לא נפגשתוי איתו מספיק כדי שיהיה את ה"קשר" בנינו. שוב, החוסר ביטחון נכנס פה -האם אני פועלת בהיגיון?או שמא אני צרייכה להתקשר אליו כבר עכשיו גם?

"אני" יקרה

את עושה נכון!
את פועלת על פי צו מצפונך, עושה מה ש"מרגיש לך" נכון, את עושה מה שנכון עבורך.
אם את לא מרגישה צורך להתקשר אליו, אל תתקשרי. את לא צריכה לעשות שום דבר בניגוד לתחושותייך.
את צריכה לעבוד על חוסר הביטחון שלך.
האמיני בעצמך ובתחושותייך, העריכי וכבדי את עצמך. כאשר את תעשי זאת, גם הסובבים אותך ינהגו כך