פרידה-עצובה וצריכה עזרה...

בתןר משיהי שגם פונה כאן לעזרה ולמודת ניסיון, אני חושבת שעם כל הכאב, כאשר גבר רוצה הוא לא מוותר, לא משנה מה. היינו רוצות להילחם ולהוכיח שאנחנו האחת, אבל אם הוא לא בטוח, אז זה לא משנה. אין מה שתעשי שיוכיח את זה, אלא רק מרחק.
להתרחק זה מזה, לתת לזמן קצת לעבור ולהתבשל ואז לראות אם זה מתאים, רק קחי בחשבון שעד כמה שאת לא מסוגלת לראות את זה כעת, יש סיכוי שזה ישתנה אצלך ואת זו שתביני שזה לא זה. אני לא מאמינה למי שאומר שהוא לא יכול לתת וכו', לא בכוונה רעה, אני פשוט חושבת שצריך לעשות הכל עד שאדם אומר דבר כזה.

מאיה תודה רבה על התשובה..! ייתכן מאד ואת צודקת למרות שקשה להסתכל על הדברים
באובייקטיביות כשהם כ"כ טריים... בכל אופן עזרת לי ועודדת אותי.

שכחתי להוסיף שהבחור נמצא בתקופה מאד לא טובה בחייו מבחינת לימודים, עבודה ועוד.
ובאופן ישיר זה משפיע על הקשר.. חוסר היכולת שלו לאהוב את עצמו משפיעה על היכולת
שלו לאהוב מישהו אחר.. למרות הקושי אני מוכנה לספוג ולוותר ולהיות לו למשענת
כי אני מאד אוהבת אותו..
ושוב אני שואלת מה לעשות..? לקבל את זה ולהבין שהוא לא רוצה אותי או להילחם
ולא לוותר כי אני מאד אוהבת אותו ולהבין שזו אולי תקופה זמנית רעה עבורו שתחלוף,
ושגם רגשות הם דבר דינאמי? ושאחרי מספר חודשים יחד ההתלהבות קצת פוחתת
וזה לאו דווקא מעיד על חוסר אהבה?

אני מאד אשמח לעזרה.. אני לא כ"כ יודעת מה לעשות

הי ענת,

אני נוטה להסכים עם הדברים של מאיה. תראי, כתבת בעצמך שהוא לא אוהב את עצמו ועל כן יש לזה השלכה מפורשת וישירה על הקשר שלכם. כשאדם לא מקבל בו את החלקים הטובים והפחות טובים, הוא לא מסוגל, מנטלית, לראות באחר את הטוב ולקבל אותו. הוא לא מרגיש שמגיע לו. אם אדם לא יפתח את עצמו מספיק- להבין מיהו, מהו, מה הוא "שווה",למה הוא ראוי, למה הוא שואף- כל אחת שתיקרה בדרכו לא תהיה מספיק "ברורה" לו- הוא לא ידע להגיד האם היא האחת ויווצר הרבה מאוד בלבול. כי אם הוא לא יודע מה הוא רוצה, ולא תהה מספיק על קנקנו- איך ידע איזו בת זוג טובה עבורו?

לגבי התקופה הקשה שהוא עובר- דווקא במצבים אלו, הייתי רוצה שיגיד לך כי הוא זקוק לך, להקשבה ולתמיכה שלך כי רק בזכות זה הוא יעבור את המשוכה. אבל, כאן הוא דווקא מבקש מרחק, וזה שוב נוגע בנקודה- חוסר החיבור הזה בינו לבין הזוגיות. נשמע שהוא זקוק לזמן שלו, להבשלה שלו כפי שכתבה לך מאיה.

לפעמים הריחוק הוא מה שיוצר את הקירבה המחודשת, ואיתה קשר טוב יותר.. ולפעמים הריחוק דווקא משחרר אותך מהירושה שהקשר השאיר בך, ומאפשר לך לפרוש כנפיים ולהמשיך הלאה.. את לא תוכלי להחזיק את כל זה ולהיות מעין "מטפלת".. בבוא היום גם זה יהיה כבד מדי, ימאס, ותרצי להרגיש נאהבת ורצויה. ואז- התסכול כבד הרבה יותר.
היום, את מפוכחת ומבינה שאת בצומת דרכים. אל תפחדי להפנות גב ולהתרחק- הרי זה מה שהוא ביקש. מאידך, הוא חשוב לך ועל כן גם אל תחסמי גישה אלייך לחלוטין. השאירי לו את האופציה "צור קשר כשתרגיש שזה נכון לך" ואז את כבר תהיי בעלת ההחלטה מה לעשות עם הפניה שלו, אם תהיה כזאת מצידו.

כך מבחינתך עשית את שלך- גם היית רגישה למצב והשארת לו חצי דלת פתוחה, גם לא הראית תלותיות בקשר ובו, וגם שיחררת את עצמך ולא בזבזת זמן ומשאבים יקרים על אדם שבהחלט, מכל המשתמע, לא סגור על עצמו. קודם שיסגר - אח"כ תראי איך את ממשיכה הלאה. סומכת עלייך.