עצה? - איך המוח הגברי פועל?

הי לך,

נראה שפעלת בשני צירים: אחד- לשחק את המשחק הבטוח- לא יוצאת עם מי שעלול לפגוע בי. והשני- בתוכך את חושבת שהוא בחור נחמד ולא בא לך לסיים כך את הקשר. אני מרגישה איזו ניגודיות :)

חשוב לציין- ברגשות- תמיד נפגעים. גם בקשר נפלא ונהדר שמוביל לחתונה והכל על פניו אידיאלי- יש פגיעות. את תיפגעי מבן זוגך, מי שזה לא יהיה, והוא יפגע ממך. ככה אנחנו בנויים רגשית. אם לא ניפגע- משמעו לא נגע בנו העיניין. הפגיעה הרגשית לא פעם בונה ומחזקת קשר, למרות האבסורד. זה לגבי רגש.

לגבי התכל'ס- אני מרגישה שאת עסוקה בלהגן עלייך ולהתגונן מפניו- כן להתקשר, לא להתקשר, וחבל. אתם אכן לא מכירים זה את זה. אני אומרת דבר פשוט- צאו ותהנו יחד. היי ספונטנית והתחילי מחדש (קצת להוריד את האגו - למרות הקושי), ופשוט לזרום עם מה שבא. החשש שלי הוא שאת תמשיכי "לחיות" את הקשר גם בזמן שהוא מסתיים, כמו בימים האחרונים, במקום לצפות לטלפון- הרימי אליו טלפון והציעי לו פגישה ספונטנית מחודשת... כדי להכיר באמת.

לא לשכוח דבר פשוט על "מוח הגבר" (זה המוח של כולנו)- הוא גם בנאדם עם אגו, ומבוכה, וחוסר ביטחון לפעמים, וגם הוא לא תמיד יודע איך לפעול ורק זקוק לעידוד הקטן הזה. אם הוא התקשר אחרי מספר ימים הייתי זוקפת זאת לזכות מה שבניתם כשנפגשתם אז. המשיכי את הקו שלו ועשי גם את צעד. להרגשתי זה קשר שלא כדאי לך לפספס את החוויה שבו- ולו רק בגלל שהבחור כן עשה לך משהו, ונראה שזה הדדי. יש מבצעים שווים בקסטרו, עשי שופינג, תרגישי טוב עם עצמך ותחיי את החוויות של החיים. רק ככה משתחררים מהמחשבות שמתרוצצות... בהצלחה (את עוד פה?:))

קודם כל תודה על התגובה הנרחבת שלך. אבל אני חייבת לפרט לך מעט.
הבחור הזה הוא נורא אנוכי. היינו בקשר ביחד ויום אחד הוא החליט להיעלם. הסיבה להיעלמות היא חוסר מצב רוח ודיכאון ואי רצון לדבר אם אף אחד. אז אני חושבת... אם עכשיו בהתחלה זה ככה אז מה יהיה בהמשך? אי אפשר להתנהל ככה, הוא לא יודע אם הוא רוצה להיות איתי... אז למה לי להיות עם בחור כזה? שאולי כן אני אצא איתו ויהיה לנו כייף ביחד ונתקדם בקשר ויום אחד הוא יחליט שאין לו מצב רוח שוב, ושהפעם הוא בוודאות לא רוצה להיות אתי. למה לי ללכת על קשר כזה שהתסמינים שלו לא טובים?
אני לא אומרת שצריך לא להיפגע ולא לקחת הימורים. אבל כשמישהו רוצה בחורה. אז הוא רוצה. והוא מתקשר והוא מציע להיפגש והוא יוזם. ואז בהמשך אם משהו לא עובד אז למרבה הצער אפשר להיפגע. אבל פה, לא מדובר באחד כזה. הוא הססן מהתחלה והוא מוצן חן בעיניי כי הוא נראה טוב ובאופי הוא לא רע. אבל הוא אדיש ומתבודד וזה וזה נראה כאילו הרבה תסמינים קורצים לי.

כשאמרתי לו את כל זה, הוא אמר שהוא לא יודע מה להגיד.הוא אמר שהוא לא יודע אם הוא רוצה קשר. אני צריכה אחד כזה? שום דבר רציני ממנו לא ייצא.. וכבר באמת שמאסתי מבחורים כאלה... והיה לי הרבה כאלה.

שלום שוב,

אכן שפכת יותר אור. הסיבה של "אין לי מצב רוח ואני בדיכאון" אכן מאותתת על משהו לא בשל, ולבטח בתחילת קשר את לא אמורה להיות זאת שתחזיק את כל החבילה.

מה שתארת לא יציב מבחינת התנהלות. בהתחלה לא התרשמתי שאמורה להיות בעיה, שכן העדת ששניכם נהנתם והתגובות שלו היו הססניות, לא בטוחות. על פניו זה מצב טבעי. משהוספת על תחושות הדיכאון שלו ו"אני לא יודע מה אני רוצה", נותר לי להסכים איתך שאין מה להתאמץ, וכדאי להמשיך הלאה.

אני כן מחדדת שבמצבים אחרים, קלאסיים, של "מי מתקשר למי", כדאי להרים את הכפפה וליזום. ולו רק כדי לחוות את מה שיכולנו לפספס..

מאחלת לך בהצלחה רבה ואין לי ספק שתמצאי מישהו ראוי.