שיברון לב

קודם כל, מעולם לא הייתי בפורום הזה. אני פשוט ממש צריך איזה מישהו שאולי מבין בעניין. כי אני כבר לא יודע מה לעשות. ואני לא מרגיש שיש מישהו שהתייעצתי איתו שיודע מה לעשות במצב כזה.
יש לי חברה, כבר כמעט שנה. אני בן 26, היא בת 21. הפרש הגילאים שלנו הטריד אותי בהתחלה מעט, אבל לא חשבתי על זה הרבה. אולי הייתי צריך יותר.. בגלל שאני הגבר הראשון שהיא שכבה איתו. ולשנינו זה קשר רציני ממש ראשון.
שנינו אוהבים אחד את השני, הייתי אומר, אהבת נפש של ממש. דבר שלפחות מבחינתי לא השתנה עד עכשיו אלא רק התחזק, מה שמקשה את כל העניין.
בחודש האחרון בערך היא נהייתה עצובה ומדוכדכת יותר ויותר. שכבנו פחות, עד שכמעט ולא. כל פעם שהייתי רואה אותה מצד אחד היה כיף, מצד שני הייתה הרגשה של עצב וקרירות.
עכשיו לפני איזה שבועיים היא התחילה ללמוד, היא בנאדם מאוד מאוד רגיש ובתחום הלימוד שלה מקבלים הרבה ביקורת וזה מאוד קשה לה, דבר שרק החמיר הכל.. לא ידעתי מה לעשות, ניסיתי לשאול, לבדוק, להתחשב, הכל. ערב אחד ששכבנו, שעה בערך, היא לא גמרה(פעם ראשונה, אי פעם מאז תחילת הקשר), בדיעבד היא אמרה לי שמפה התחילה לחשוב על כל העניינים שיפורטו בהמשך.
אני אוהב אותה כל כך שלא איכפת לי לסבול הכל. הסיבה מבחינתה עד כה לכל הדברים האלה הם הלימודים וכמה שקשה לה ושהיא לחוצה.
לפני כמה ימים ישבנו באיזה בית קפה. ואז היא התחילה ממש לבכות, היא אמרה שהיא מרגישה שזה לא כמו פעם ושזו אשמתה, שהיא מאכזבת אותי, שהיא לא מספקת אותי כבת זוג. שהיא מרגישה שרע לי ושאני רק דואג לה. אמרתי לה שכל זה ממש לא נכון, ושאני רוצה לדאוג לה ולעזור לה, שזו הסיבה שאני איתה. שנינו בכינו כל הדרך הביתה. זה היה נורא.
הייתץי אמור לישון אצלה, אמרתי שאולי זה לא מתאים היום אחרי כל העניין.. היא התחננה שאני אשאר, דיברנו עוד קצת, היא אמרה לי "אתה המשענת שלי" לפני שנרדמה ואחרי שהיה נראה שהכל סודר לפי שעה אחרי הרבה דמעות ועצב.
יום אחרי שדיברנו בערב, שנינו סיכמנו שניקח כמה ימים לחשוב על זה. ושלא נדבר כמה ימים. היא לא התאפקה והתקשרה אלי יום אחרי בלילה, חנוקה מדמעות. אמרה שאולי היא מרגישה שיעמום ושגרה בקשר, ושזה מה שמפריע לה. שאולי זה מה שגרם לכל זה. עכשיו זה עבר מרק שברון לב לגם עלבון, שאני משעמם אותה. היא אמרה לי שאולי שבגלל שאני הראשון שלה, אולי היא מרגישה שהיא צריכה ראות עוד את העולם.. אבל היא כל כך אוהבות אותי שהיא לא יודעת מה לעשות. מאז לא דיברנו, אמרנו שנדבר יום שלישי. ואני באמת לא יודע מה לעשות. ואני צריך עזרה, אם אפשר ממישהו שעבר משהו דומה, מה עושים מפה? סוגרים את הקשר או שיש עוד מה לעשות? אני לא יכול לחשוב על לאבד אותה אבל אני לא רוצה להיות בקשר שאני ארגיש שכל הזמן אני צריך להזהר לא לשעמם או שהיא רוצה להיות עם אחרים כדי לדעת איך זה.