משבר ביחסים

אנה יקרה,

נראה שלאורך התקופה, שלפני הנישואין, צברת מרירות, כעס, תחושת תסכול והרגשה שבעלך אינו עומד בציפיותייך, כמעט בשום תחום.
עוד ציינת שגם לקראת החתונה הוא אכזב אותך, וממש נפגעת ממנו ומהתנהלותו.
מאחר וציינת כי הכל ידוע, ודברתם על הכל, אני מציעה שתפגשו עם איש מקצוע, כמו יועץ זוגי או מאמן לזוגיות. איש מקצוע שכזה יוכל להאיר בפנס עם "אור אחר", מזווית ראייה שונה, על הדברים שמפריעים לך.
אני מאמינה שגם תהיינה לו/לה תבונות, שתוכלנה לאפשר לכם להתחיל שוב, מחדש.

אני מאחלת לכם הצלחה וזוגיות שתעצים אתכם, כל אחד מכם, לצד ה"ביחד".

מוניקה, תודה שהגבת. התגובה הזו גרמה לי לבכות שום פעם. אני לא יודעת מה לעשות. אני שכחתי לציין שאני בני 31 ואני בינואר כבר בת 32. אני מרגישה שהזמן טס ושהקשר הזה לא עושה אותי מאושר והחתונה שלנו הייתה טעות.
אנו גם עומדים לפני שתי החלטות גורליות בחיים שלנו. אחת מהם זה להביא ילד או לא" כי אנו כבר בגיל יחסית מאוחר. השניה היא- מעבר למדינה אחרת בגלל צורכי עבודה.
השאלה שלי, אם אנו נפנה לאיש מקצוע, הרי זה תהליך ארוך ומה שלא פחות חשוב במקרה שלנו- גם תהליך יקר. כמה זמן לדעתך התהליך הזה יכול לקחת?
אני לא מנסה להמקח על העתיד שלי, אבל אני ניסים את כל מה ידוע לי על היחסים, דיברתי איתו בהרבה דרכים שונות וניסיתי גם להיות מובנת ולהגיע ללב שלו.
כל פעם במהלך השיחה אני מרגישה שהוא איתי ושהוא מקשיב וחושב. אבל ברגע שהשיחה מסתיימת אני רואה הבעת פנים מאוד מוכרת ומאוד מעצבנת של "זה לא כזה נורא". ואז אני מבינה שכל הדיאלוג היה בעצם מונולוג וכזה זה בערך כבר שנתיים או שלוש. פשוט אין לי כוח כבר להיאבק. מצד שני אני מפחד להשאר לבד, אני פוחדת מלחץ חברתי ומי מה שיגידו עליי. אני גם באמת חושבת שהוא בן אדם טוב מאוד.
כיוון שאנו עומדים בפני החלטות גורליות, אני הייתי רוצה לבדוק מה משך התהליך הממוצע. האם שווה לחכות, כי לחכות כמה שנים אני בטוח לא אוכל כנראה.... לא אוכל לשאת זאת....
תודה רבה...

אנה יקרה,

עושה רושם, שאת לוקחת החלטות בעיקר על בסיס חסמים. כלומר, הפחדים שלך (להישאר לבד, לחץ חברתי, מה יגידו וכד', בדיוק אלה שציינת, וקיימים עוד רבים) הם אלה שמניעים אותך לפעולה.
כדי שההחלטות שניקח בחיינו תהיינה ההחלטות הנכונות ביותר עבורנו, עלינו להחליט מתוך עוצמות, ולא מתוך חולשות. כלומר מתוך תחושת שלמות אישית, הקשבה פנימית למה שהכי נכון ומתאים לנו, ולא מתוך פחדים וחששות.
אולם, את הנעשה אין להשיב. למרות תחושותייך הקשות ותסכולך מזה שנתיים – שלוש (כמחצית מזמן היכרותכם, כמעט), בחרת בכל-זאת, להינשא.
כעת, יש להתמודד נכון עם המציאות על-מנת לשפר ולהיטיב את המצב, ובוודאי בבואכם לקחת החלטות משמעותיות, כגון אלה שציינת.

לשאלתך בעניין אורך התהליך המקצועי, אוכל לענות מניסיוני כמאמנת, בלבד.
לגבי ייעוץ זוגי, אני מציעה שתבדקי מול איש מקצוע מהתחום.
אחת ממנהלות הפורום, דורית כהן, הינה יועצת זוגית. תוכלי לפנות אליה במייל, לצורך כך.
לגבי התהליך האימוני, מדובר בחודשים, בהחלט לא שנים.
ושוב, מניסיוני, זהו תהליך חיובי, מחזק ומעצים, אשר בסופו תדעו בוודאות איך ולאן להמשיך בחייכם.

אני מאחלת לך שפע של חיוכים, די לדמעות.
קחי יוזמה ועשי למען עצמך.
אל תאפשרי לעצמך לשקוע, עוד ועוד, ברחמים עצמיים, מאחר ואלה לא יובילוך לשום מקום, שתרצי להימצא בו.