איך ממשיכים מפה? זקוקה לעצה

אלכסנדרה היקרה, קראתי את מכתבך בתשומת לב רבה. המוטו שלו הוא המון תלונות על תיפקודו האגואיסטי של בעלך ועל כך שכל הנטל מונח עלייך.
אני בטוחה שאת מתארת את המצב כמו שהוא.
עם זאת, מעבודה עם זוגות רבים שמגיעים למצב שאת מתארת, תמיד מתברר שמה שלקוי הינו התקשורת.
כי נוצר כאן מעגל קסמים: את מצפה ודורשת שהוא יעשה כל מיני דברים לעזרתך, הוא שומע את הטון התלונתי שלך וזה משגע אותו ומעורר בו התקוממות (אף אחד לא אוהב שמצווים עליו או מבקרים אותו) ואז הוא עושה משהו אבל בלי חשק ובלי התכוונות, או פשוט לא עושה מתוך דווקא. ומתחילה התחשבנות והשוואת, ואולי גם לא מתחשק לך לעשות איתו סקס מרוב כעס ואכזבה ואז גם הוא מתמלא תסכול ואכזבה...
בקיצור, נדמה לי שנכנסתם למעגל הקסמים הידוע שממנו אפשר לצאת רק דרך שינוי צורת התקשורת ביניכם. זה ניתן לעשות בייעוץ זוגי.
במקרה הזה לא עוזר להיות "צודקת" אלא להיות חכמה. להיות חכמה פירושו להכיר בכך שמשהו בסיסי לא עובד ביניכם ולהגיע למקום בו שניכם תלמדו להבין את הטעויות שלכם ולבנות דרך חדשה לתקשורת שלכם.

הבנת בדיוק את מה שקורה פה. אני מתוסכלת כי אי אפשר לתקשר, הוא נעלב כי הוא חושב שאינני מבינה אותו ומרחמת עליו. במשברים הקודמים שהיו לנו, דווקא כן דיברנו ללכת ליעוץ זוגי, לרוב הוא לא הסכים. בפעם האחרונה לפני כשנה, הוא דווקא כן הסכים אך זה לא יצא לפועל (הבנות חלו כל החורף, ואח"כ היה לנו מעבר דירה). הקיצור איכשהו אנחנו סוחבים את כל המטען הזה עד היום.
נכון לעכשיו, הוא לא מוכן ללכת ליעוץ זוגי, כיוון שלטענתו אין לנו בעיית תקשורת, וכל מה שנדרש זה שאני אעזוב אותו בשקט (לדוגמא: ביום שבת הוא ישב 8 שעות על המחשב במשחקי מלחמה, כנ"ל ביום ראשון - יש לו 3 ימי חופש בשבוע). מה שמצחיק שלא משנה איך אני מתנהגת בין אם אני חופרת או בין אם לא התוצאה היא אותה תוצאה. ולפעמים דווקא נדמה שככל שאני יותר רכה איתו, כך הוא מה שנקרא משתחרר יותר, מרשה לעצמו יותר דברים לא נעימים. וכשההתנהגות הפוכה, אז הוא נהיה אנטי.
בכל אופן, ניחא היחסים בינינו... אבל למה הוא לא מעוניין להשקיע חלק מזמנו הפנוי בילדים? למה הוא לא רואה חשיבות בלצאת איתן לגן שעשועים, או לפינת חי או כל דבר אחר?

תוכלי אולי לייעץ איך אוכל לשכנעו לפנות ליעוץ, אני מאמינה שהאהבה עוד קיימת, החברות בינינו לרוב קיימת, תחומי עניין משותפים גם יש, חברים משותפים יש המון (ציינתי שלמדנו באותה כיתה?). כלפי חוץ וכלפי אנשים אחרים, אנחנו נראים כמו זוג שיש לו הכל. וזה נורא כואב, כי אני יודעת שבאמת יכול להיות לנו הכל.
אני מבינה שביעוץ זוגי ניתן ללמוד איך לתקשר, אך האם ניתן ללמוד גם להתגבר עם השוני בהבנתנו את מהות החיים?
אצלי כנראה האמהות לוקחת את הרוב, ואצלו הגבריות (יריות, משחקים, חברים וכד').

היי אלכסנדרה, את שואלת האם ביעוץ זוגי ניתן ללמוד להשלים עם השונות של בני הזוג - בנוסף לשיפור התקשורת. לטעמי - התשובה היא חיובית. למעשה - כל נושא שיוצר מתחים ביניכם לגיטימי להעלותו בייעוץ.
את יכולה להגיד לו שאולי הוא חושב שהכל בסדר, אבל את לא מרגישה כך בזוגיות ואת מרגישה מאוד מתוסכלת ומרירה ואם זה יימשך כך ללא פתרון - זה יפגע באהבה ובאינטימיות שלכם. הציעי לו להגיע לייעוץ חד פעמי בשלב ראשון - בלי להתחייב על המשך - ולבחון האם זה מרגיש לו נכון. אבל עלייך לבחור בקפידה על מנת לא "ליפול" עם בחירה לא מוצלחת.
בהצלחה