חייבת עזרה בדחיפות

בנוסף אציין שהוא פתאום טוען שאני לא אוהבת אותו מספיק לפחות לא כמו את האקס שלי
אמרתי לו שזה נכון האקס שלי הוא אהבה ראשונה שלי והוא היה הראשון שלי מה לעשות זו אהבה שונה.
עובדה שאני אוהבת אותו מספיק שהחלטתי לקשור את חיי סביבו ולהביא איתו ילדים לעולם האהבה שלי אליו היא יותר בקטע של הערצה אני מעריצה אותו מאוד ומעריכה את הסבלנות שלו אבל לאחרונה אני מרגישה שהוא השתנה מאוד והפך לבנאדם אחר לחלוטין.
אציין שהוא גדול ממני בשש שנים ולפעמים אני מרגישה שהוא לא בוגר מספיק.
הוא טוען שהוא הפודל שלי מהבחינה שאני עושה מה שאני רוצה וזה ממש לא נכון אני מרגישה שהכל בינינו נעשה בהסכמה ובידיעה מראש.
בכל אופן הוא מתוסכל מזה שאני לא מדברת עם המשפחה שלו והוא רוצה לשים לזה סוף.
אבל כפי שציינתי אני בנאדם שנוטר טינה ולא סולח כל כך בקלות .
עדיין מה ניתן לעשות?

חסויה יקרה,

כאשר בחרת להינשא לבעלך, ולקשור את חייך סביבו, כפי שכתבת, זכית בו ובמשפחה הגרעינית שלו.
ציינת שאתם נשואים שבע שנים. אני מניחה, שבמהלך זוגיותכם, טרם הנישואין, פגשת את משפחתו ולמדת להכיר את הנפשות הפועלות שם. התנהלותם הייתה ידועה לך עוד טרם מיסדתם את הקשר ביניכם, כמו גם האינטראקציה בין בעלך ובין משפחתו, ובפרט אחותו, גיסתך.
איך התמודדת עם זה בזמנו? האם אז, לפני החתונה, הדברים לא הפריעו לך?

כאשר החלטת לנתק את קשרייך עם משפחתו הגרעינית, העמדת אותו במצב מאוד לא נעים, בלשון המעטה, העמדת אותו במצב בלתי-אפשרי. הוא כאילו אמור לבחור בין משפחתו הגרעינית לבין משפחתו איתך, או את או הם. את המצב הזה הוא שורד כבר שנתיים וחצי, ונראה שאינו יכול לשאת זאת יותר.
הוא בקש לסיים את הקשר.
בתגובה לבקשתו כתבת "אני חושבת שהדרך הכי קלה זה לסיים את זה אבל הכי קשה זה לנסות להתמודד עם המצב". האם את לא בחרת בדרך הקלה יותר, כאשר החלטת לסיים את קשרייך עם משפחתו, במקום לנסות ולהתמודד עם המצב?
את צריכה להבין, להפנים ולקבל, שמשפחתו של בעלך, חשובה לו. הוא לא מעלה על דעתו, אפילו, את האפשרות לוותר עליה. והאמת היא, שהוא לא צריך, הם חלק ממנו, ותמיד יהיו. בטוב וברע.
אל תענישי אותו על התנהלותם של בני משפחתו, אין לו שליטה על כך.
את בוודאי לא היית רוצה שילדייך יוותרו עלייך, כי בני-הזוג שלהם ירצו בכך, ולא משנה מה תהיינה הסיבות.

בכל מה שקשור למשפחתו, אני מניחה שאת מחליטה ועושה, מבלי לקבל את הסכמתו (ניתוק הקשר, ההחלטה שאחותו לא תראה את הילדים יותר). גם כאשר עזבת את הבית עם הילדים, אני מניחה, שהוא לא הסכים איתך. קבעת עובדות בשטח.
קשה לו עם מעשייך, אין לו דרך, או הזדמנות, להניעך ממעשים אלה, או למנוע אותם, ולכן, הוא מרגיש "פודל".
כנראה, שלאור חוסר היכולת והרצון שלך לקבל את משפחתו, כחלק מחייכם, למרות הקשיים, ולאור התנהלותך, במקרים אלה, הוא חש שאת לא אוהבת אותו מספיק, ולכן הוא משווה בין אהבתך אליו ובין רגשותייך לאקס שלך. הוא לא חש את הערצתך כלפיו.

רגשות הטינה שאת חשה וחוסר היכולת לסלוח, ה"לא שוכחת ולא סולחת". מאוד מקשים על חייך, וכפועל יוצא מזה, גם על חייכם המשותפים.
אני מתרשמת, שאת, אישה חזקה, עצמאית, בעלת עקרונות ועמדות ברורות. את יודעת מה חשוב לך, ואת יוצאת להגן על הערכים החשובים לך.
חשובה לך המשפחה, חשובה לך עצמאותך וחשובים לך כנות ויושר, ולכן לא יכולת לשאת פגיעה במשפחתך ובילדייך, את לא מוכנה לוותר על נישואייך, לא מוכנה שיתערבו בחייך, ויפגעו או יערערו את עצמאותך, ואם יש למשהו משהו לומר לך, את מעדיפה שיעשה זאת בפנייך, ולא מאחורי הגב.

את החזקה מבין שניכם. אני מאמינה שבכוחך לעשות עבור עצמך, זוגיותך ומשפחתך.
בבואך לקחת החלטות ולהמיר אותן למעשים, זכרי לעשות זאת מתוך ערכייך, מתוך עוצמותייך ומתוך רצון אמיתי לשפר ולתקן ולא מתוך רגשות טינה וכעס.

אך לצערי לפני החתונה הכל היה אחרת היחס מהמשפחה שלו היה שונה ומה גם שלפני החתונה גם לא דיברתי עם אחותו, תביני המשפחה שלו תמיד מנסה וניסתה ואיפשהו גם הצליחה להתערב לי בחיים . כפי שאמרת אני אכן בנאדם חזק אבל גם בנאדם חזק נשבר לפעמים והמשפחה שלו תמיד ניצלה את המצב לרעה להבדיל מהמשפחה שלי שתמיד ניסתה לתמוך ולייעל את המצב כדי שהכול בינינו יהיה טוב .
את צודקת אני בהחלט לא יוכל לנתק אותו ממשפחתו הגרעינית ולכן בחרתי בתוך תוכי שהוא יוכל ללכת ולקחת את ילדינו אליהם הרי הם הנכדים שלהם והם צריכים ליהנות מהזכות הזו אבל עם אחותו איני רוצה קשר יותר והוא יצטרך להבין ולכבד את החלטתי.
אין לי בעיה שילך ויהיה בקשר איתם ושהם ייהנו מילדיי אך על התא המשפחתי שלי אני חייבת להגן ולשמר ולכן בחרתי שלתפוס מהם מרחק .
אני לא יכולה להיות בנאדם צבוע ולהמשיך לחייך לאנשים שניסו להרוס לי את הזוגיות והמשפחה ולכן איני יכולה ללכת לבית הוריו כאילו לא היה כלום .
בעלי חשוב לי מאוד ואני מאוד מעריכה אותו וילדיי חשובים לי יותר וחשוב לי שיגדלו בבית חם ואוהב עם אבא ואימא.
אני באתי מבית חם שהאבא תמיד פרגן לאימא ותמיד העריץ אותה וזה לדעתי המתכון לזוגיות מנצחת ועובדה שהוריי יחד כבר 34 שנים טפו טפו , וזו השאיפה שלי .
את מקסימה עצתך עזרה לי מאוד מקווה שזו הפעם האחרונה שאבקש עזרה בפורום כזה
במובן החיובי שיהיה לך סופ"ש מהנה :))))

חסויה יקרה,

אני מאמינה שלקחת החלטה נכונה, כאשר בחרת לחדש ולשמר את הקשר של ילדייך עם משפחתו של בעלך. ילדייך ייהנו מסבא וסבתא, דודים ודודות, לא פחות, מאשר הם ייהנו מילדייך.
אין ספק שבעשייה זו את מקלה על בעלך.
לא רק ילדייך זוכים מחידוש הקשר. גם את, בעלך וזוגיותכם.
ככל שתצליחי לקבל ולהכיל את משפחתו, גם אם זה מרחוק, למעשה, תעשי למענך ולמענכם. בעלך ידע להעריך זאת, המתיחות ביניכם תפחת, ותיסלל הדרך ליצירת זוגיות תומכת ומכילה, בדומה למודל הזוגיות של הורייך, ומשפחה חמה ואוהבת, המשפחה שאת רוצה עבור ילדייך.