לא יודעת מהה לעשות

שלום ב,

לצערי אני לא יכולה לתמוך בקשר כזה. תחילתו, המשכו וסופו הם ברורים- תסכול מתמשך. אם היית כותבת שיש כוונות רציניות לגירושין משני הצדדים - אולי אפשר לשחרר נשימה. אבל דווקא בשל הקשר הלא בריא הזה (ונראה לי שאת יודעת שהוא כזה, עם כל הקושי) - אין לי אפשרות להציע לך משענת תמיכה או תשובה מספקת ומרגיעה.

אני יכולה כן להגיד לך, שהמעגל הזה של תקוה-תלישות-אכזבה-תסכול, ימשיך וימשיך.. כל עוד את והוא נשארים במקום העבודה ביחד. אין לי ספק שיש לך קושי עצום להתנתק ממנו כיוון שמה שאין לך עם בעלך- יש לך איתו בגדול. מבחינת הגבר הזה- אני מבינה ממנו דבר אחד- את ריגוש נחמד בשבילו, ושם זה מתחיל ונגמר. את בעבודה שלו, אשתו בבית, יש לכם מעין רומן אסור ומרגש (עם בלי יחסי מין- זה לא רלוונטי. מה שרלוונטי זה רק הרגש שלכם), ויש ילדים ואשה בתמונה ואין גירושין באופק, גם לא יהיו. אז? מה הלאה? רק את מחליטה. הוא מהווה עבורך דבר אחד- הוא מהווה את החסר בנישואין הנוכחיים שלך. כל גבר מסוגו היה משמש בדיוק את אותו חלק בפאזל- כל גבר אחר היה יכול לספק לך את המלאי החסר מול הבעל. הוא מאפשר לך מציאות מדומה, מתוקה יותרף מהמציאות בבית. הקירבה אליו, עבורך, היא בעצם נחמה, אישור והתחושה הזאת של נאהבות ולהיות רצויה וחיונית עבור מישהו, עבור גבר. אבל לצערנו, זה הדבר היחיד שהקירבה הזאת מספקת עבורך. עבורו זה כנראה גם זה, ואולי אפילו פחות.. אולי זה פשוט ריגוש ודי.

אז לא, אין לי מילה שממש יכולה להרגיע אותך. אני מעודדת ומחזקת אותך להתרחק ולהתנתק מהקשר הזה- ברור לי שרגשית את לא שם, אז לפחות אני מעודדת אותך לשאוף ללהיות שם, ואם את זקוקה לתמיכה מקצועית עבור זה- עשי זאת. כי כרגע את כלואה בכלוב של זהב, ואין פה כינורות דביקים שמנגנים.. יש פה אותך, מתוסכלת ומרגישה תקועה.. וחשוב שתצאי מזה, חשוב עבורך. רגשית ומנטאלית זה לא טוב שתישארי בתחושה הזאת. אני מאמינה שאיש מקצוע יוכל לסייע ולתמוך בך, אבל לפני זה חשוב שתהיי שם רגשית ותביני שגם מבחינתו- הקשר הזה לא הולך לשום מקום פרט למקום העבודה שלכם.