מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- זוגיות חדשהשלומית18/12/2010
שלום לכן, נהנתי לקרוא את מה שאתן כותבות לאחרים ובעזרת הצעה של חברה חשבתי גם להעלות את הנושא שלי לפורום...
אני הכרתי בחור לפני כחודש, דרך האינטרנט, שנינו קרובים במרחק- אני בת 30 והוא בן 37.
שנינו עצמאיים ולכן סדר היום שלנו לא קבוע.
הכול הולך טוב בינתיים, יש טלפונים, יש יציאות בזמן ששנינו פנויים- הכול טוב.
אבל אני שמה לב שאם אני מציעה להיפגש אז הוא עוד לא יודע מה קורה היום ואם הוא מציע להיפגש אז הכול סבבה, אלא אם כן אני לא יכולה...אבל די מפריע לי שהוא עדיין לא משתף אותי בסדר יום שלו ולכן חשה כאילו אני מחכה להזמנה מצידו.
בנוסף עדיין לא בילינו יחד סופ"ש ביחד, עד כה הוא עבד בסופ"ש או היה עם המשפחה שלו (שלא גרה באותו איזור מגורים שלו)
הוא הפגיש אותי ואת אחותו יחד בסוף שבוע שעבר...אז אני כן חשה בהתקדמות..
השאלה שלי היא כזו- האם להמשיך רגיל בסדר היום ואם זה נוח אז סבבה להיפגש ואם לא אז להגיד גם למה לא..עבודה/חברות/קורס...ולנסות לשתף אותו בסדר היום שלי...מחר יש לי הרצאה, מה קורה איתך? ..או מה כדאי לעשות על מנת שישתף אותי יותר בסדר יום שלו וכך לא ארגיש באוויר, וכמו כן מה כדאי לעשות כדי שנוכל לבלות מעבר לשבוע וגם לסופ"ש...ולהיכנס לאט לאט לעולם החברים/משפחה...
מקווה שזה מובן, אני פשוט כנראה מצפה למשהו ואז שזה לא קורה אני חשה צינית או פגועה מולו ואז מנסה להסוות את זה בהומור, אני יודעת שהוא מקשיב לי אבל בהיותו טיפוס סגור אני חוששת שאם הכול יתנהל "בסבבה" לא תהיה התקדמות לטווח הרחוק.
חשבתי לנסות איזה 3 שבועות של הכול בסדר ולהתנהל לפי ההזמנות שלו, ללא מאמץ מצידי, מלבד "בא לי סרט או מסעדה.." רק אחרי שהוא מזמין אותי להיפגש ולראות אם יש שיפור בתיכנונים שלו כלפי- האם אני צודקת בכך?
מאוד חשוב לי הקשר הזה ושיחת עידוד או לאן דרכנו הולכות נראה לי קצת מוקדם בשלב זה, למרות שהייתה לנו שיחה בהתחלה והוא אמר שהוא לא יודע לוח זמנים שלו בגלל העבודה העצמאית והוא גם כרגע לא מרגיש נוח לשתף אותי בכל הבעיות שלו או בתיכנונים ומכאן שאנחנו עדיין "יוצאים" ולא "זוג" ומכאן שאני כבר לא יודעת איך להתנהל...
בגדול שהוא עובד אז הוא עובד ושהוא פנוי הוא איתי...אבל אני לא יודעת מתי הוא עובד ומתי הוא פנוי ..:(* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לקחת זאת לאט ובסבלנות
דורית כהן18/12/2010שלומית היקרה, ברוכה הבאה לפורום שלנו!
ראשית, אני מתרשמת שאת מנתחת יפה את המצב והרעיון הזה שמגיע ממך - לשמור על אש קטנה מבחינת לקחת יוזמה, לתת לו ליזום ולזרום עם זה - ולא להתחיל כבר בשיחת "יחסינו לאן?" - הגישה ממש נכונה. למה לקחת סיכונים ולהבריח אותו לפני שהקשר מתבסס קצת יותר.
הדבר עליו חשבתי כאשר קראתי את הפרטים הוא שמאוד יתכן שהוא פחות רגיש ממך לצרכים של האחר. נראה לי שאת אדם שער לצרכים של עצמך ושל האחר. לא כולם כאלה, לצערנו. יש אנשים (ואסתכן בהכללה ואכתוב כאן שגברים באופן כללי פחות רגישים לצרכי הזולת מאשר נשים - בגלל חינוך מגדרי שונה שהם מקבלים. נשים משחקות משחר ילדותן עם בובות ומטפלות ב"צרכים" המדומים שלהן , ואילו בנים יותר משחקים עם חפצים כמו מכוניות וכלי נשק, שלהם אין אפילו צרכים דמיוניים...בנות גם לומדות ומזדהות עם האמא ותפקידיה השונים, שחלק גדול מהם הוא דאגה לשאר בני הבית.)
אז אם הוא פחות רגיש לצרכי האחר/ת - אז אם לא תגידי לו - הוא עלול פשוט לא לקלוט שאת זקוקה לסדר יום /שבוע שלו על מנת לתכנן את תכניותייך המשותפות והנפרדות.
נקודה נוספת - הוא אמר לך בהתחלה שהוא מרגיש לא נוח לשתף אותך בסדר יום שלו או בתכנונים - מאוד יתכן שביחסים קודמים שלו הופיעו תלונות של חברותיו הקודמות בדיוק על אותו אישיו בגלל שהוא עצמאי ותכניותיו אינן קבועות. אז סביר להניח שזו נקודה רגישה אצלו והוא בעצם תיקשר זאת איתך על ההתחלה.
כאשר תיגמר תקופת ההרצה מבחינתך, ותרצי להתקדם - הקפידי שמה שאת מצהירה עליו יהיה תואם את התנהגותך. למשל, אם תגידי לו בהמשך שיעזור לך לדעת מראש תכניות לצורך מציאת זמנים לפעילות משותפת - מצאו טכניקה שמתאימה לשניכם, והיצמדי אליה בלי להתלונן על כך. כמובן שאם הטכניקה לא תעבוד, אז כעבור זמן מסויים העלי זאת כנושא לשיחה עניינית אך ממש לא כתלונה. יש לי תחושת בטן שהוא כבר שבע תלונות בנושא זה. אחרת בחור סגור שכזה לא היה טורח להתייחס לנושא בשיחה החשובה הראשונה שלכם...
כלומר - עלייך למצוא דרך לתקשר את הצרכים שלך מבלי להתלונן, מתוך קונטקסט של פתרון בעיות.
בכל מקרה - התאזרי בהרבה סבלנות,ונצלי את זמן הביניים הזה של "יציאות" להעמיק את ההיכרות איתו, זה לא מזיק. אין לך מה לרוץ. נתקלתי ביותר מדי בני 30 שאצה להם הדרך והם ממהרים להתמסד וללחוץ לכיוון של מגורים משותפים וחתונה ולא בוחרים נכון.
או שמתחילים לגור יחד אבל בגלל שהם כבר רגילים לגור לבד - נתקלים ביותר מדי חיכוכים על ההתחלה ומתייאשים. עדיף לבנות זאת לאט ובטוח - דווקא בגיל הזה.
שיהיה בהצלחה!!!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
עד כמה חשוב לכם המראה החיצוני שלכם?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

