זוגיות ואהבה

ייתכן שאני סתם משליכה עלייך ממה שעובר עליי, אבל אנסה: אני בטיפול פסיכולוגי וגיליתי שאני מאוד מאוד פוחדת מליצור קשר קרוב באמת, ושאני תמיד מוצאת סיבה לזרוק אותם. את אומרת שממש חשבת שזה זה, והנה עם הצעד המשמעותי הראשון לקראת מיסוד את פתאום ביקורתית ומתלבטת.
זה נשמע כמו פחד.
אבל שוב, זו סתם השערה.
אם באמת אין תקשורת זו כמובן בעיה, אבל עד לא מזמן היית מאוהבת בו. האם היתה אז תקשורת?
אלה היו סתם כמה מחשבות משלי, אולי זה יכול לעזור :)

היי

נראה לי שקצת רצתם וזירזתם את העיניינים בינכם, עברתם לגור דיי מהר, והמחשבות בראש על חתונה מתחילות להלחיץ אותך.
לעבור לגור ביחד בהתחלה זה אף פעם לא קל, ובייחוד שהקשר בחיתוליו לא מכירים לעומק את הצד השני.
הריגושים של הכרות בהתחלה לא נשארים לנצח, את באמצע שנות השלושים לחייך, והמטרה שלך זה לא לחפש ריגושים אלא זוגיות טובה, מן הסתם בזוגיות יש דברים שתאהבי יותר ויש פחות, יש דברים שהוא יהיה דומה לך יותר ויש פחות, אף פעם לא תהיה התאמה מלאה.

אני חושב שאתם צריכים לדבר, להעלות דברים, אבל לפני זה את צריכה לשבת עם עצמך ולשאול את עצמך מה את מחפשת/רוצה מבן הזוג שלך, מה את רוצה מהזוגיות, איזה זוגיות את מחפשת, איפה את כן יכולה לתרום לקשר במקום שהוא חלש בו ואת חזקה יותר...

האם את בטוחה שיש חוסר תקשורת או שיש לך ציפיות ממנו שלא מומשו?

כי פרפרים לא נשארים לנצח ויש רוטינה שהיא יכולה להיות לא מרגשת אך ניתן ורצוי מדי פעם לפלפל אבל הרוטינה הזאת נותנת לך יציבות, מקום בטוח,נחת ועוד הרבה דברים חשובים.

שיהיה לך בהצלחה

עומר

הי רקאני,

יעל ועומר הגדילו לעשות וענו לך, כל אחד מהצד שלו, תשובות שביחד שתיהן- ממצות למעשה את מה שאני חושבת בבסיס. אני רוצה לחדד את המעבר המהיר שעשיתם. מספר חודשים ראשונים לזוגיות אינו מהווה בסיס מספיק טוב כדי לעבור לגור יחד, ואני מכלילה, כי כמובן יש מקרים שבנסיבות מסוימות זה דווקא יעבוד טוב. ובכל זאת, נשמע שגם בהחלטה עצמה לעבור לגור יחד אולי כבר אז היו סימנים לחששות. בהרבה התחלות קשר יש את התחושה- זה האחד, לפעמים היא נשארת ולפעמים לא. במעבר לגור ביחד יש הרבה ויתורים- ויתור על עצמך איפשהו, פרטיות, מרחב, גבולות הקשר . מעבר לזה- עול כלכלי לא פשוט. יש הרבה מסביב, כאשר למעשה, הזוגיות עדיין נבנית תוך כדי ובשלה לאט לאט.. כך שלמעשה עוד לפני ייצוב הזוגיות- הלכתם על צעד שהוא עצמו דורש הרבה אנרגיות ויציבות.. יתכן שזה מה שטילטל אותך.

בנוסף, אני מדגישה גם את העיניין של מה את מחפשת כפי שעומר אמר. מה בדיוק הקושי ואיפה הוא יושב. האם זה באמת התנהגות מצידו? האם זהו לא פחד שלך- של עצמך? כאן אני מתחברת למה שיעל כתבה לך- אולי הפחד הזה היה מושתק קצת עד היום, והראש שלו ביצבץ כשהיה טריגר? נסי לחשוב גם על זה.

מקוה שעזרתי.
עדי

רקאני היקרה, אני רוצה להעלות זווית אחרת.
ציינת שאתם באמצע שנות השלושים. זהו גיל שבו מאוד רוצים כבר להתמסד ולהקים משפחה, והרצון הזה - למצוא סוף סוף את האחד והיחיד - הוא מקדם חזק מאוד לשלב ההתאהבות וזה אכן קרה לכם בתחילת הדרך - ובגדול!
מה שאת מתארת זו ההתפכחות מאותה התאהבות.
ככל שמקדימים לגור יחד - מקצרים את תקופת ההתאהבות...כי החיכוכים והשוני מכרסמים שוב ושוב את הרגש החזק ואת הפרפרים, ומחזיר את הנפשות הפועלות לקרקע המציאות.
לגבי התאהבות - אין ספק שיש בה תמיד אלמנטים חזקים של אשלייה שממנה חשוב להתפכח. הרי בגלל שאיננו באמת מכירים את בן הזוג - אנחנו משליכים על דמותו את השאיפות שלנו ואת החלומות שלנו ועל כן הוא נראה בעינינו כל כך מושלם ומתאים לנו - "האחד והיחיד"...אלא שככל שמתחילים להכיר אותו בצורה מציאותית יותר - נחשף האדם האמיתי, וכמובן שהוא לא באמת "מעוצב" על פי משאלות ליבנו...
לדעתי את מצוייה בשלב ההתפכחות מן האשלייה המתוקה. מבחינה רגשית זה מקום מאכזב, ויש בו סכנה: בגלל שאת מאוכזבת - את עלולה בהתנהגותך להביע הרבה פחות את אהבתך, וכמובן שצפוייה אינטראקציה שלילית, כי כאשר הוא ירגיש זאת - הוא ייפגע, וגם הוא יעניק וישקיע פחות - וכך נוצר מעגל קסמים שלילי...
יתכן שאם תביני מה עובר עליך - תוכלי לנהל את עצמך בצורה יותר חכמה.
נראה לי שאת מודדת את החלטותייך על פי רגשותייך. זה כאילו את מחכה למדד עוצמת האהבה שתחליט עבורך. אבל עוצמת האהבה כל כך מושפעת ממה שתיארתי...

לכן יש לך עכשו משימה חשובה: עלייך לבחון את תכונותיו האמיתיות ולהחליט האם הוא בן זוג מתאים לך. ברור שהוא לא מושלם, ואני מניחה שגם את לא מושלמת (וגם אני...)
אני חושבת שאת צריכה לעבור את המשוכה הזאת של האכזבה מאיבוד ההתאהבות, ששם את נמצאת, ולהתחיל להפעיל את השכל וההגיון. אם הוא פשוט לא מתאים לך - החליטי זאת על סמך ההגיון והשכל ולא על סמך "קו התפר" הרגשי בו את נמצאת כרגע.
אם ההגיון שלך יהיה בעד - אני מאמינה שאז ניתן לבנות אהבה, אבל אלו יהיו רגשות אחרים מאשר אותם פרפרים והתרגשות שאת מייחלת להם.
מה דעתך?