יחסים שלאחר נישואין

שלום רב,
אני (26) ובעלי (31) נשואים כמעט 3 שנים, יש לנו תינוק בן שנתיים ומאז שהתחתנו איננו מפסיקים לריב. שנינו אנשי צבא, ובגלל השעות המרובות שאנחנו מבלים בעבודה החלטנו להשאיר את הילד אצל הורי, בצפון הארץ. מאחר והבנו כי לא נוכל להתמודד לבד עם תינוק קטן ללא עזרה. אנחנו גרים ועובדים במרכז הארץ. את הילד רואים כל כמה ימים וכמובן סופי שבוע וחופשות.
אך למרות העובדה שאיננו מרגישים כמשפחה, בגלל הריחוק הפיזי של הילד, אני חושבת שהבעייה היא יותר בנו.
החלטנו להינשא לאחר היכרות של 3 חודשים, כשמתוכם יצאנו רק חודש וחצי. בזמן שתכננו את החתונה, גיליתי שאני בהריון. כמובן ששמחנו על כך מאוד, אך לא הבנו את המשמעות של משפחה אמיתית. לפני הנישואין היחסים היו מצוינים וגם אחרי, בתקופת ההריון כמעט ולא היו מריבות (גם כשהיו ידענו לפתור אותן מהר ככל הניתן).
אחרי הלידה עברתי לגור עם הורי בצפון למשך כ- חצי שנה. בעלי נשאר במרכז, בא לבקר בסופי שבוע. בתום תקופת 5 חודשים חזרתי לעבוד והילד נשאר אצל הורי. כאן הכול התחיל, המריבות, חוסר הסכמה מוחלט בשלל הנושאים (כסף, הוצאות, יחסים עם הורים וכו').
החלטנו לנסות טיפול פסיכולוגי אך לאחר כמה ביקורים וויתרנו כי לא הרגשנו שאנחנו מתקדמים לכיוון הנכון. זה רק החמיר את המריבות בינינו.
שנינו אוהבים אחד את השני, אבל גם מרגישים שיחסינו מתפרקים והנישואים לפני קריסה.
האם הטעות שלנו היא שהתחתנו מהר מדי?? אולי כי לא הכרנו אחד את השני לעומק אנו נתקלים עכשיו בבעיות?? האם כדאי לקבל ייעוץ? כדאי להתגרש?
אשמח לקבל הכוונה או ייעוץ כלשהו.
תודה מראש,
נטלי