איך להשתחרר מקשר חסר סיכוי

היי יעל

את נמצאת במצב לא קל ואני מבין לליבך, לא קל לפרק קשר, בייחוד קשר זוגי טוב.
אין טעם להמשיך בשיחות טלפון, והתכתבויות למרות שזה מקל את הכאב בלב, מהסיבה הפשוטה שזה מאט את התקדמות הזוגית הבאה שלך ושלו. עלכן עלייך להיות חזקה ולקחת את עצמך בידיים, כי ברגע שהחלטתם להיפרד אין טעם להישאר ולהכאיב אחד לשני.

אני מציע לך לעשות איתו שיחת הבהרה אחרונה שבו תסבירי לו, שכדי שאת והוא תוכלו להתקדם הלאה בחיים, יש לעשות את הניתוק הרגשי וזה יבוא רק לאחר שתנתקו כל מגע.
אחרת הסיכוי שלך לפתח קשר זוגי אחר יהיה נמוך כי לא תוכלי להתנתק ממנו.
בכל פעם שבא לך לדבר איתו, שאת מרגישה את הצורך, פשוט תכתבי במחברת, את מה שרצית להגיד לו, תקיפי את עצמך בחברות, במשפחה, תעסיקי את עצמך בעבודה...כי הזמן הפנוי גורם למחשבות שלא עוזבות אותנו.

התהליך הזה לוקח זמן אבל אם תתמידי בו הזמן יעשה את שלו ולאט לאט הוא יתפוס חלק קטן יותר במחשבות שלך...

שיהיה בהצלחה


עומר

יעל יקרה, מאוד מסכימה עם עומר, וברצוני להוסיף עוד משהו: חלק מן המשיכה לחזור אליו נובע דווקא מעשיית משהו לא מקובל, משהו על גבול המסוכן (מן הבחינה שהחלטתם להתנתק וללכת איש לדרכו ויצירת קשר מחודש נוגדת את החלטתכם ומחבלת במאמץ לשמור עליה).
עלייך להבין שכאשר מתלווים לאהבה סיכונים, חציית גבולות, לעשות משהו אסור וכו' - הם מעצימים את התחושות ואת ההנאה ואת התשוקה. (זו בדיוק הסיבה שההתאהבות נגמרת תוך זמן מסויים כאשר הזוגיות נכנסת למצב של שיגרה לגיטימית ובטוחה, כלומר: נישואין...)
חשוב שתזכרי (אני מניחה שאת יודעת זאת בתוכך) שככל שתמשיכו ללבות את המדורה הרגשית הזאת - את רק דוחה את הקץ.
הרי אם תתמסדו (ואני מניחה שלך זה כרגע יותר דחוף מאשר לו כי אינכם באותו שלב בחיים) - יגיע אליכם השלב הזה במוקדם או במאוחר. הוא לא פוסח על אף אחד...ואז יתווספו אליו קשיים נוספים בגלל פער הגילים והצורך שלו מן הסתם לחוות את העולם, משום שזה השלב בו הוא נמצא.
לכן, כאשר תרגישי את התשוקה העזה לפגוש אותו שוב - הסבירי לחלק המשתוקק שבך מה בדיוק מתגבר אותו כל כך (אותה אהבה "אסורה" עליה דיברתי קודם) ונסי להרגיע את אותו חלק בך. קחי לעצמך זמן: נניח 3 חודשים של גמילה ממנו ותראי איך תרגישי אז.
אני מאחלת לך הצלחה רבה ונשמח לקבל ממך עידכונים.

קודם כל תודה שהגבתם.

אני לגמרי מבינה בשכל שעלינו לנתק קשר, אבל איכשהו זה לא מחלחל אל הלב. כשאני עושה את הצעדים האלה, נמנעת מלהתקשר ומלפגוש אתו, אני מרגישה כאילו שאני מסתכלת על עצמי מהצד ועושה את זה כמו באופן אוטומטי. אני ממשיכה לחשוב עליו כל הזמן ולהתגעגע, והידיעה שצריך לעזוב היא הגיונית ומתקיימת לגמרי מחוץ לאהבה שלי אליו.
הגעתי למצב שאני מתה שהוא יכיר מישהי ויתאהב בה כדי שהניתוק ייכפה עליי, ולא אצטרך להתאמץ כל כך.
עומר, אני יודעת שאני חייבת להתנתק, אני אומרת את זה לעצמי שוב ושוב, מזכירה לעצמי שאני צריכה להתקדם הלאה ושיהיה לי מישהו אחר שיתאים לי בכל המובנים. ואני מצליחה להתנתק קצת. אני מתכוונת להתמיד בזה, כי אני יודעת שזה מה שנכון בשבילי.
דורית, לגבי מה שכתבת על אהבה אסורה וכו', אני לא מרגישה שזה חלק ממה שמניע אותי, לפחות לא במודע. יש ביני ובינו חיבור עמוק מאוד. אני מנוסה, והיו לי מערכות יחסים, אני יודעת - הוא ואני זה לא קשר שקורה כל יום, זה פשוט עובד, כאילו שקורצנו מאותו חומר או משהו רומנטי שכזה...איתו אני מרגישה בבית, כאילו שאנחנו מדברים באותה שפה סודית, או חיים לפי אותה מנגינה, ועוד איזו מטפורה שתרצו בשביל להסביר כימיה מאוד מאוד טובה בין שני אנשים.
אני מתכוונת לדלל את הקשר איתו, לנסות לצאת עם אחרים, למרות שזה ממש כואב.
תודה על העזרה, אעדכן אתכם

הי

אני נמצאת באותו המצב כ6 חודשים , רציתי לשול אותך מספר דברים

אני גם גרושה בת 44 ויצאתי כמוך עם גבר שקטן ממני ב12 שנה..חיבור מדהים..קשר טוב של 7 חודשים..כימייה טובה..אין מילים..תמיד אני אומרת שלא אמצא בחור כזה מדהים..וגם לי היו ספקות בעניין של פרידה..רציתי ליזום..אבל הלב שלי לא נתן לי..דחיתי זאת.עד שעברו 7 חודשים שנינו החלטנו על מן פסק זמן כזה..ועכשיו נותרתי עם לב שבור וכואב..עדיין חושבת עליו..מתגעגעת..וקשה לי מאוד לצאת מן המצב..לפעמים אני נישברת ושולחת לו הודעות..אבל הבחור לא עונה לי כבר..מה שיותר כואב לי..ממש הורדתי מכבודי..רוצה להמשיך הלאה ולא יכולה מה לעשות?