פחד "ליפול באהבה" בשנית

נ.א. היקרה, ראשית, אני שמחה בשמחתך על עצמת האהבה מצידך. זה נפלא לחוש את התחושות האלו כלפי מישהו - גם אם הוא לא מחזיר את מלוא עוצמת הרגשות שיש ביכולתו.
מה שאת מתארת לגביו - אין מה לעשות.. הוא נכווה, נפגע קשות, והוא לא יכול שלא להגן עכשו על עצמו. ככה אנחנו בנויים, שאם משהו פגע בנו אנחנו שומרים יותר על עצמנו, זו המהות שלנו כבני אדם, בכל תחום בו נפגענו.
את אומרת ששיתפת אותו בתחושתך זו והוא לא מבין על מה את מדברת. הביאי בחשבון שאולי את יוצרת כאן פרשנות על התנהגותו - פרשנות שאינה מדוייקת. יתכן שהוא נוהג כמו שהוא מרגיש, ואולי הוא מטבעו לא כל כך פתוח ולא כל כך רומנטי. הרבה גברים מסוגלים להיות רומנטיים בשלב החיזור אבל לא לאורך זמן. למעשה רוב הגברים לא מחזיקים מעמד לאורך זמן בהיבט הזה וזה מקור קבוע לתסכול של בנות זוגם..
כתבת שנתקלת בשרידים מן העבר של התכתבויות כלפיה והתכוונויות עתידיות כלפיה, ושזה עוד לא קורה כלפייך.
אני מציעה לך לא להתלונן על כך. זה רק ירחיק אותו.
אם הוא במקרה יעשה משהו רומנטי - הרעיפי עליו מחמאות והראי הרבה שמחה. השתמשי בשיטת החיזוקים החיוביים ולא השליליים.
יתכן והוא משווה את רגשותיו אליה לרגשות שלו כלפייך, ויתכן שזה אכן לא אותו דבר. אבל ברור שתלונות על כך והשוואות מצידך - רק יגרמו לנזקים. תני לזמן לעשות את שלו ומלאי את הזמן הזה באיכות טובה של יחסים וכיף. אין דרך אחרת...

אני לוקחת לתשומת לבי את הדברים שכתבת לי. יש לי נטייה להרגיש עם עצמי פחות טובה מאחרים, כך שייתכן וההשוואה שאני מעלה בראשי רוב הזמן היא לא קיימת במציאות, כמו שאמרת אין להתלונן על כך.

לצערי בזמן האחרון התחושות שלי עם עצמי, הפחד לא להיות מספיק טובה עבורו, הקושי להבין אותו אם הוא בכלל שואף להגיע לאותו חיבור או לא, משאירות אותי מתוסכלת, אותו גם כן מתוסכל כי אני התרחקתי ממנו הרבה לאחרונה. כל דבר קטן מרגיז אותי, וגם קשה לי להגיד לו משהו בנושא, אני בכלל לא רוצה שהוא יידע שאני חושבת ככה ועושה את ההשוואות האלה אצלי כדי שזה לא יוביל למקום שאני לא רוצה להגיע אליו.