האם עשיתי טעות?

היי. לדעתי קודם כל זו טעות להשוות בינך לבין חבר שלך כי אתה לא מכוונן אל חברה שלך רגשית ולא רק מינית. זה מתבטא במין. לדעתי אתה לא טועה אתה לא נשמע לי מאוהב.
וזה גם אחרי זמן קצר יחסית. בהצלחה

מתוסכל יקר,

טבעי שהרגש לאדם, אשר אנו נמצאים בחברתו, מתוך בחירה ובתדירות גבוהה, מתחזק. אנו לומדים להכיר אותו, נפתחים אליו, מרגישים נוח בחברתו. נוצרת אינטימיות נפשית.
לעיתים, כאשר מדובר, כמו במקרה שלכם, על גבר ואישה, קיימת גם משיכה פיסית/אינטימיות פיסית.
יחד עם זאת, ייתכנו מקרים, בהם הרגש אותו אנו חשים כלפי בן/בת הזוג, אינו מתפתח לרגש של אהבה גדולה, אין אנו יכולים להחליט, בצורה שכלתנית שעלינו לפתח רגש חזק, אהבה, כלפי אדם זה או אחר, וממש לממש החלטה זו. אין אנו יכולים להחליט עבור הרגש שלנו. הרגש מתפתח באופן עצמאי ולעיתים אף בניגוד גמור להיגיון ולשכל הישר.
לפרקים, הרגש המופחת פוגע במשיכה הפיסית, על אחת כמה וכמה, כאשר לצד ה"אין" אהבה לבן/בת הזוג קיים רגש חזק למישהי אחרת, כמו אצלך.
לשאלתך, אני חושבת שטוב עשית שנהגת בכנות עם חברתך ובנאמנות כלפי עצמך.
אין מקום להשוות לאחרים במקרים של הרגש והתחושות.
חשוב להחליט, לעשות ולפעול על-פי מה שאו חשים שהוא הכי נכון עבורנו, כפי שעשית.

רציתי רק לדעת עם הסימנים שכתבתי בהודעה מצביעים על חוסר הרגשות....
האם חוסר הרגשות {שמקומו בעולם הפנימי שלי} השפיע על ההתנהגות שלי בעולם החיצוני בעזרת הסימנים הנ"ל?

מתוסכל יקר,

אם הבנתי אותך נכון, עניתי לך בתשובתי הקודמת, כי חוסר הרגשות, כפי שאתה קורא לזה, בצרוף רגשותיך למישהי אחרת, יכולים להפחית את המשיכה שלך לבת הזוג שלך, כלומר עצם העובדה שאין לך רגשות כלפי בת הזוג שלך, אולם בד בבד, יש לך רגשות כלפי מישהי אחרת, יכולים לפגוע במשיכה הפיסית שאתה חש כלפי בת זוגתך.
הרגשות משפיעים על המשיכה הפיסית וגורמים, לעיתים, להיעדר מוחלט של משיכה פיסית.
העולם הפנימי שלנו, תמיד, משפיע על התנהגותנו כלפי הסביבה

על המחשבות של "מתי לנתק את הקשר", "לברוח מפה אחרי הצבא", על מחשבות חוזרות ונשנות על בחורות אחרות {חוץ מזאת שאליה יש לי רגש}......
האם הסימנים הנ"ל מצביעים באופן כללי על חוסר רגשות?

היא שלחה לי מכתב כעוס שבו היא כתבה לי כל מיני דברים רעים {חלקם נכונים} אבל היא כתבה לי דבר מסויים שנורא הפריע לי- "יכלת לחכות עם הפרידה הזאת עוד שבועיים אחרי הפסיכומטרי..גם את זה עשית לי דווקא"...

באמת שמבחינה מצפונית, אם אני שם את עצמי במקומה, הכי יפריע לי אם תהיה לי בת זוג שלא באמת מרגישה אליי משהו.. וזה ממש לא ינחם אותי אם היא תתמוך בי בתקופות קשות אם היא לא באמת מרגישה אליי משהו.....

אני לא מבין אותה...

קודם כל סליחה על זה שאני מעמיס עלייך בשאלות, ואני מודה לך על ההתייחסות עד כה....

אבל יש משהו שמאוד מפריע לי.....

מכיוון שאני מתעניין בפסיכולוגיה ומכבד אותה, ניתחתי את מערכת היחסים שלי עם האקסית לפי מודל הנפש הפרוידיאני. עשיתי זאת בכדי לקבל תמונת מצב יותר ברורה וכוללת שתעזור לי להסיק את המסקנות הנכונות להבא.....לכן:

לכל אורך מערכת היחסים שלי שלט האיד.....האגואיזם שלי התבטא במילוי היצרים שלי של מין, קרבה, פחד מלהשאר לבד, פחד להתעמת איתה ולסיים את הקשר. הסופר אגו, שכנראה הזדהה עם המצב שלה והבין שאני לא יכול להמשיך ולהאכיל אותה ברגשות שקר, לא קיבל יחס.

במודל הנ"ל, הטעות שלי ברורה, והמסקנה שיש להסיק היא- להבא, להיות יותר מודע לרגשות האמיתיים שלי ולרגשות הבת זוג.

איך היום עלה במוחי הקדחני רעיון הפוך על פי אותו מודל, רעיון שמבלבל אותי ומקשה עליי להסיק מסקנות:

האיד רצה שאני אעזוב אותה כי לא נהניתי מבחינה רגשית, בעוד שהסופר אגו הוא זה שהשאיר אותי במערכת היחסים הזאת איתה כי הוא לא רצה להשאיר אותה לבד ולפגוע בה.....

מה דעתך? שוב, תודה על התייחסותך

מתוסכל יקר,

העלאת בפניותיך מספר נקודות. אתייחס בתשובתי לכל נושא בנפרד.
ראשית, לגבי מכתב התשובה/התגובה של בת-זוגתך לשעבר.
בחרת להיפרד ממנה במכתב. נכון הוא, שבמכתב זה כתבת בכנות את תחושותיך ומחשבותיך, אולם, שלחת לה מכתב ולא עשית זאת בפגישה פנים מול פנים. היא נפגעה בשתי רמות. האחת, עצם הפרידה. היא אהבה אותך, כפי שציינת. הרמה השנייה ממנה היא נפגעה הייתה הדרך בה בחרת להיפרד ממנה, על-ידי שליחת מכתב... ולכן לא מפתיע שקבלת ממנה מכתב תגובה כועס ולא נעים. המכתב שלה הכיל את רגשותיה ומחשבותיה הכנים ותחושות הפגיעות והעלבון אותן היא חשה. התחושות הנ"ל בוודאי ליוו אותה במשך שעות רבות מהיום (ואני מניחה, שאף מהלילה), היא הייתה מוטרדת ולא יכלה להתמקד בלימודיה למבחן הפסיכומטרי.
אני מאמינה שלא רצית לחבל בציון הפסיכומטרי שלה, יחד עם זאת, לא הבאת בחשבון שזה עשוי להקשות עליה את הלימודים לקראתו. אם המכתב שלך הכיל את המידע לגבי חוסר רגשותיך כלפיה לאורך כל הקשר ביניכם, לדעתה, יכולת ל"התאפק" עוד שבועיים, כדי שיהיה לה "ראש נקי" ללימודים, ומכאן באה הערתה בנושא.

בנושא הרגשות שלך... עצם העובדה שיש/היו לך רגשות כלפי מישהי, מעידה על יכולתך להרגיש.
כל מחשבות ה"בריחה" שלך מהקשר נבעו אך ורק מהצורך שחשת לצאת מקשר זה. נראה, כי למרות קול ההיגיון, שאמר לך לנסות ולשמור על הקיים, הרגש צעק אחרת, עד אשר כלו כל הקיצים, מבחינתך, וכתבת את המכתב. כפי שכתבתי לך בהתייחסותי הראשונה, טוב עשית שניתקת קשר זה, אין טעם להישאר בקשר כאשר לא מתקיים רגש הדדי.

לגבי הסקת מסקנות לקשרים עתידיים...מסקנתך הראשונה נכונה. בקשר זוגי אתה צריך להרגיש, לאהוב, לרצות לקיים עם בת-זוגתך אינטימיות פיסית ונפשית, לרצות בטובתה, לרצות באושרה, להיות רגיש לצרכיה, רצונותיה ותחושותיה. והיה ותחוש שאתה לא חש את כל הנ"ל, אני מציעה, שתאמר לה את אשר על ליבך בכנות ובפתיחות. גם אם זה פחות נעים להתמודד פנים מול פנים, זה מכובד יותר, ומאפשר מקום לצד השני להשמיע את הצד שלו.
במערכת היחסים הנוכחית מה שהנחה אותך, כאשר החלטת לכתוב את מכתב הפרידה, היה הצורך שלך לסיים את הקשר ולא הרצון שלך שלא להשאיר אותה לבד. מחשבותיך על חו"ל ועל האחרות מעידות על כך, כמו גם העובדה שלא המתנת את אותם שבועיים עד לפסיכומטרי, שלא גילית רגישות כלפיה כאשר החלטת על מועד הפרידה. אם היית נשאר איתה מתוך התחשבות בה, אני מאמינה שמועד הפסיכומטרי היה עולה על דעתך.