שאלה לגב' דורית כהן

היי מיטל!
אני מרגישה ממכתבך שאת נמצאת בתלונה מתמדת לגבי איכות היחסים ומידת ההשקעה שלו לעומתך ביחסים.
תיראי, אין לי ספק שהגישה הזאת שלך עוברת אליו בתור תלונה, בין אם את אומרת זאת בקול רם ובין אם בטון הדיבור או בפרצוף שהוא רואה כשהוא פוגש אותך. זה ודאי לא עושה לו טוב, ויתכן שנוצר מעגל קסמים שכזה, שמכיוון שהוא כבר מרגיש האשמה ותלונה מכיוונך - זה גורם לו להרגיש פחות טוב בכל פגישה איתך, ופחות לרצות לפגוש אותך שוב, כדי לא לחוות את התלונה שלך ואת תחושת האשמה אצלו.
השאלה היא מה לעשות כנגד זה, כי אם את מרגישה כך, זה בלתי אפשרי להסתיר זאת.
אפשרות אחת היא להחליט לעזוב את היחסים האלו, כדי למצוא מישהו שיתאים לצרכים ולציפיות שלך יותר.
אפשרות שנייה היא לבדוק אצלך פנימה מה המשמעות שאת מייחסת להתנהגות שלו, והאם ניתן להעניק משמעות אחרת למה שקורה.
אציע לך אפשרות: חברך הוא בחור רציני, המשקיע הרבה בבניית העתיד שלו, והוא גם בחור שיש לו מחוייבות לאחותו, לסייע לה במה שהוא מרגיש שהוא יכול. זאת נקראת חשיבה חיובית - לחפש את הפרשנות החיובית לגבי דברים שקורים לך. את יכולה להיאחז בפרשנות השלילית - לא מספיק איכפת לו ממני, או את יכולה להחליף אותה במשהו חיובי להגיד עליו.
דבר נוסף - רק שתדעי שיש הרבה זוגות שמתראים רק בסופי שבוע. אז מה? תראי אם את לא מפתחת בו תלות במקום לפתח לעצמך חיים עצמאיים וחיי חברה. יש אפשרות שהפגישות בסופי השבוע יהיו כל כך קסומות (ללא התלונה שלך) שמפעם לפעם הוא ירגיש יותר בחסרונך וייזום יותר פגישות איתך. אבל על מנת שהפגישות יהיו קסומות - קחי אחריות עליהן. היפכי אותן לנעימות וכייפיות עבור שניכם. תראי מה יקרה לאורך זמן. הוא אהבת חייך? אז הצטיידי בגישה חיובית כידי שיישאר בחיים שלך!